ילד בן 3 שלפעמים מוציא מהדעת

ליאת שלום, יש לי שניי בנים,בן שלוש וחצי ובן שנתיים,שנייהם ילדים מקסימים,מדהימים חכמים וממושמעים שיהיו בריאים,וזאת בעקבות עבודה קשה שלי. הבן הגדול הוא נשמה טובה,עוזר מבין וכ"ו אך בזמן האחרון כאשר אנחנו בביתם של הסבים והסבתות(משניי הצדדים)הוא מתנהג מאוד שונה,מדבר לא יפה,צועק,מתחצף,מרים יד ואפילו לא אוכל,התנהגות זן הינה חריגה מאוד משום שאינה חוזרת על עצמה ביומיום.אני ובעלי מוצאים את עצמנו משכנעים אותו לאכול ולגביי ההתנהגות בסוף זה נגמר בעונש או בבכי. אני בשלב מסויים מאבדת את סבלנותי ואומרת דברים שלא נותנים לי מנוחה למשך שבוע.יש לציין שאני אמא מאוד סבלנית וילדיי הינם בעדיפות ראשונה,אני נתנהגת איתם לפיי הספרים ואולי פה הבעיה???אומרים לי שאני לא נותנת להם חופשיות ורודפת אחריהם יותר מדיי,זו אני,אני מאמינה שילד צריך שהורה יכוון אותו ולדעתי הם עדיין קטנים בכדי לישון מחוץ לבית לבד. בבקשה עזרי לי... איני רוצה לטעות ולהרוס את כל מה שהשגתי עש היום. ##דבר נוסף,בזמן האחרון הבן הגדול נהייה מאוד סטרילי (אני יודעת שזה באשמתי)והוא גם בכל הזדמנות רוצה לנקות-לשטוף,לנקות אבק וכ"ו,דבר שמלחיץ אותי מאוד מאוד...מה זה מסמל? בבקשה,נסי למצוא מענה במהרה... תודה רבה

שלום מורן, פנייתך נגעה ללבי, ועוררה אצלי (שוב!) את המחשבה על המושג המפורסם שטבע הפסיכואנליטיקאי וויניקוט - "אם טובה דיה". את מציינת עד כמה את מסורה לחינוך ילדייך, וכמה עבודה את משקיעה בלגדל אותם "לפי הספר". אבל כמו שוויניקוט אמר, לא מוכרחים להיות אמא מושלמת (זה גם לא ממש עובד), מספיק להיות אמא טובה דיה... למרות שעיסוקי ופרנסתי כרוכים בהדרכת הורים, אני ממליצה לך להניח קצת לספרים וליועצים, ולהתחיל להקשיב לאינטואיציות שלך ולמה שמכתיבים לך לבך ואהבתך לילדייך. עלייך לזכור שמדובר בשני ילדים קטנטנים, עם דחפים, משאלות, מרץ ואפילו תוקפנות שחייבים למצוא מוצא. ילדים (גם הטובים והמנומסים שבהם) אוהבים להשתולל, להוציא מרץ, להשתובב ולעשות שטויות מדי פעם. זה אינו מעיד על חינוך רע, אלא על מזג ילדותי ובריא, המבקש פורקן ושמחת חיים. את צודקת. ילדים לפעמים מוציאים מהדעת, והם נוטים לעשות זאת דווקא ברגע הלא מתאים, מול עיניים זרות, לפעמים ביקורתיות, ממש כאילו ביקשו לעשות לנו פאדיחה קבל עם ועדה. אני חושבת שכדי להצליח, חשוב למצוא את האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בגבולות וכללי התנהגות, לבין הצורך להרפות מדי פעם, ולחשוב על מה שווה להתעקש ועל מה לא. הנה, בכל זאת קיבלת עוד עצה... בהצלחה ושבוע טוב ליאת

היי ליאת, כנראה שבאמת צריך להרפות קצת ואת זה אני צריכה ללמוד-איך מרפים.בכל-אופן תודה על התגובה אנסה ליישם אותה. לגביי שאלתי השנייה -שהילד כל הזמן רוצה לנקות-לשטוף להוריד אבק וכ"ו,עדיין לא קיבלתי תשובה.האם אני צריכה לדאוג??אשמח לתשובתך. בתודה מראש מורן