התנהגות מוזרה

בני בן ארבע בעוד כחודש, רציתי לשאול לגבי התנהגותו המוזרה , הוא ילד שובב אוהב להשתולל אך כנגד יש לו את הסבלנות לסדר איתי את צעצועיו ,או לראות סרט שעתיים ללא תזוזה, מה שאני לא מבינה זה שאין לו סבלנות כאשר הוא מבקש ממני : אוכל או חטיף ,הוא רוצה שזה יהיה עכשיו ומיד ,אפילו דקה הוא לא מוכן להמתין (עד שאני למשל מביאה לו את בקשתו הוא ממשיך לבקש ולילל כ-10 פעמים וזה ממש מעצבן ומלחיץ )ומה גם שכאשר מסרבים לו למשהו הוא ממש מתעצבן וזועם, האם זה נורמלי כיון שיש סתירה בהתנהגותו שכן אין הרבה ילדים שיש להם סבלנות לסדר חדר אך כנגד ההתקפי זעם וההתעצבנות המהירה שלו ,(אספר לדוגמא גם שהוא מתעורר לפעמים בלילה ומתבכיין כאשר אני שואלת אותו מה כואב או מה קרה הוא עונה לי בהתבכיינות כך שאני לא מבינה את דבריו וכאשר אני שואלת אותו בשנית הוא מתעצבן עלי וכועס) אודה לתגובה בנידון,תודה

שלום רב, הפער שאת מצביעה עליו אינו מוזר בעיני כלל. לא מדובר בהבדלי "סבלנות", אלא בקושי לשאת תסכול. כשהילד שלך מסדר את החדר או רואה סרט, הוא פועל בהתאם לרצונו ולמידת העניין שלו בדברים. תסכול נוצר כאשר יש התנגשות של רצונות, או כאשר עליו לדחות סיפוק. במצב כזה, הילד שלך מוצף ברגשות תסכול ואכזבה, ומתקשה להתאפק. ילדים צעירים מתקשים עדיין להתמודד עם רגשות אלה בהצלחה, והתגובה שאת מתארת אינה מאד יוצאת דופן בגיל ארבע. עם זאת, עלינו לעזור לילדים 'להתאמן' במצבים של תסכול מתון, כדי שיוכלו לשכלל את המיומנות הזו, וללמוד לווסת את עצמם. תסכול מתון נוכל לזמן לילדים בכל פעם שנבקש מהם להתחשב, לחכות קצת, להסתפק רק בממתק אחד בסופר, לסיים את המשחק וללכת למקלחת, לכבות את הטלוויזיה וללכת לישון, וכד'. לפעמים קל לנו יותר לוותר (כדי שלא יהיה בכי), ואז אנחנו מחמיצים הזדמנות לאימון חשוב זה. חושבת שתצליחי? ליאת

עוזרת לו להתמודד עם המצבים שתארת ?

כאשר הוא פורץ בבכי או בזעם כביטוי לתסכול שלו, עלייך להישאר שקטה, מתקפת ("אתה כועס, אני יודעת"), ולא להיכנע לרצונותיו כדי שיפסיק לבכות. אני מזמינה אותך לדפדף עוד בפורום שלנו ולקרוא תשובות דומות. כתבתי על כך המון בעבר. בהצלחה ליאת