עקשנות

שלום, בני בן ה 4 ילד עקשן השבוע חגגו בגן מסיבת חנוכה והילד לא רצה ללכת למסיבה ניסתי לדבר איתו לשכנעה אותו שום דבר שאלתי אותו למה אתה לא רוצה ללכת כי הוא מתבייש בסווווף לא הלכנו השאלה האם הייתי צריכה לוותר לו ולמה הוא לא הסכים ללכת

שלום אוריה, למרות שבחרת את הכותרת "עקשנות", אני נוטה להאמין לבנך, ולקבל זאת כ"ביישנות". יש לא מעט ילדים הנתקפים אימה מהרעיון של מסיבה צפופה, עם הרבה הורים, ומכך שיהיה עליהם להשתתף ולהופיע בפני קהל גדול כ"כ. עלייך לזכור שלפני מסיבת חנוכה בגן, יש לא מעט חזרות, וגם הגננת מתוחה ועצבנית. יש ילדים הנלחצים גם מהרעיון שיאכזבו את הגננת, שייטעו ויפשלו מול כולם, או מהרעיון של משחקי האש והאור (ובעיקר החושך) האופייניים לחנוכה. נדמה לי שהדרך המומלצת במקרה כזה היא דרך הביניים: ללכת למסיבה, ולהבטיח לו שיוכל לבחור אם להשתתף או לא. אם הילד בוחר שלא להשתתף, יש לאפשר לו לשבת על ברכי ההורה, ולהישאר שותף פסיבי לחגיגה. אני מקווה ששמונת ימי החג הנעימים, יחד עם מתיקות הסופגניות והלביבות, ישכיחו את עוגמת הנפש, ויאפשרו לכם לשמוח למרות הכל. בברכה ליאת