בן 3

ערב טוב ליאת. בני בן 3, מתנהג בצורה שקשה לי להתמודד איתה.בחברת ילדים/משפחה או שיכעס בקיצוניות ויצעק על כל מי שיפנה אליו,או שיהיה שמח וימשוך תשומת לב משטויות של קפיצות וריצות (מעט מסוכנות). הגננת בגן מספרת באופן זהה על התנהגותו בפעילות ביחידות וברבים. בבית, כאשר מתעלם/מתנהג לא כראוי/ הוא נשלח לחדר לחשוב אחרי הסבר מדוע.אני מרגישה שאנ די נוקשה שצריך את הגבול אך גם רכה שצריך חיבוק, אהבה וזמני איכות עם הילדים(אחות בת 7). הדבר היותר מטריד שבגללו אני מעלה שאלתי היא התעלמות עד כדי סיכון. בשבועות האחרונות יצא את פתח הגן ללא ששמו לב לכך ונעדר כחצי שעה עד שמצאנו אותו בחיפושים נרחבים. אחרי שנרגע, שוחחנו עימו בנחת, הסברנו את שעלול היה לקרות ובדיוק איך ומתי יוצאים מהגן (שקוראים בשמו והמטפלת מגיעה). להפתעתי, היום הוא יצא בשנית, אך למזלנו הגננת הספיקה להבחין בו וזה יצא רק כי ראה מרחוק את המטפלת. נואשתי, אני לא יודעת איך להגיע אליו. ישנו שיפור כמובן בחצי שנה האחרונות, בהקשבה אך עדיין רחוקה המטרה. הוא ינסה לעשות דברים בסתר, כאלה שקיבל סירוב כאשר ביקש לעשותם. אני גם מסבירה מדוע אם אי אפשר. אודה לעזרתך באיזו דרך לנהוג ומה לעשות?

שלום, כדי שילד ילמד לקבל את כללי ההתנהגות ולנהוג על פיהם גם ללא השגחה צמודה, עליו לעבור תחילה תקופה של ציות לבעל הסמכות. עמדה הורית רכה ולא עקבית, בעיקר מול התנהגויות מסוכנות, עלולה להעביר לילד מסר בעייתי, כאילו הוא זה שקובע את כללי המותר והאסור. מעבר לסכנה הממשית הנשקפת לו בכל פעם שהוא מפר את הכללים ובורח מהגן, בהיעדר גבולות ילד עלול לפתח חרדות ובעיות חברתיות. כרגע אני ממליצה מאד על הדרכת הורים קצרה, שתנחה אתכם כיצד לפעול (ולא לדבר!) במצבים של סיכון עצמי או התנהגות קיצונית מהסוג שתארת. מעבר לזה, נדמה לי שלא יזיק רענון הנהלים בגן שלכם, שכן לא יעלה על הדעת שילד בן שלוש יצליח לברוח מהגן למשך חצי שעה. בעיני זה חוסר אחריות משווע, הגובל ברשלנות. בברכה ליאת

אכן הנושא טופל בחומרה. החל מועדת חקירה במשרד החינוך ועד לתלונה במשטרה ופתיחת תיק על רשלנות שככל הנראה יביא לכתב אישום - עדיין בטיפול. מודה לך עך המענה ושואלת האם יש המלצות למדריכים מסוג זה?