תינוקת מתוקה שקשה לה הרדם...

שלום רב. בתי בת 9 חודשים,תינוקת בריאה מתוקה וחיונית בעלת מזג נוח רוב הזמן, מתקשה להרדם. מגיל אפס היא נרדמת בעיקר בעקבות הנקה. היא ישנה בחושך (עדיף גמור) ושקט בבית (שקט אבל לא לחש). בזמנים שממש ממש היה לה קשה להרדם היא היתה נרדמת על כתף אביה או בטיול בחוץ בעגלה אבל אנחנו ממש משתדלים לא להגיע למצב הזה ולכן אני נכנסת איתה לחדר שלנו כשהוא חשוך ומניקה אותה עד שהיא נרדמת. בזמן האחרון היא מתקשה להרדם גם בתנאים הנ"ל ואז אני יוצאת איתה מהחדר ומנסה את מזלי בשלב מאוחר יותר באותם התנאים... זה יכול לקחת שעתיים והדפוס הזה קצת נמאס עלי... אני נגד להשאיר את הילד במיטה עד שהוא נרדם. אשמח אם תסייעי לי בהכנת שלבים עד הגעה למצב של הירדמות עצמאית. חשוב לציין שהיא לא לוקחת מוצץ ואין לה איזה חפץ אהוב במיוחד. (אולי זה משנה-יש לה אח גדול בן שלוש וחצי,היא עברה לגור איתו בגיל חודשיים והוא אוהב לישון עם דלת פתוחה (הגענו איתו לפשרה שנשאיר פתח קטן בדלת והוא הבין ושמח אבל למרות זאת האור של הזריחה מפריע לה)) תודה רבה לך.

שלום תפארת, נדמה לי שלא אוכל להסכים איתך, או לנסח עבורך שלבי ביניים להירדמות עצמאית. ילדים בריאים אמורים להיות מסוגלים לישון בתנאי מחייה סבירים, וניסיון לאנוס את המציאות לכבודם עלול לעכב את השינוי או (כמו שכבר קורה אצלך) ליצור עויינות ומיאוס. יש, בהחלט, ילדים רגישים יותר, המגיבים לאור או לרעש יותר מילדים אחרים, ואפשר להתחשב בזה במידה סבירה. גם תינוקות ופעוטות 'רגילים' עלולים להיות תובעניים למדי סביב גיל שנה, והורים רבים מוצאים את עצמם מפתחים טכניקות הרגעה שונות ומשונות, שיתאימו לילד שלהם. אני מניחה שתצטרכי למצוא את הנוסחה שמתאימה לכם, אך מציעה לך להישאר הגיונית, ולהימנע מטקסים מוזרים או הרגלים משעבדים. השאיפה צריכה להיות, לפחות לטעמי, למצב של קרבה פיזית לתינוק בזמן ההשכבה, אך כזו שתעודד אותו למצוא את הפונקציה המרגיעה בתוכו ומעצמו. כך, למשל, תוכלי לשכב על ידו, אך לא לאפשר לו להירדם עם פטמת השד בפיו. יש לך עבודה... בהצלחה ליאת