התייעצות דחופה !

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

27/09/2010 | 18:29 | מאת: דניאלה

שלום ליאת, מראש אני מתנצלת על אורך הפניה) הנ ני אם חד הורית לילד בן 5. בני הוא ילד רגיש, נבון מאוד וכם לגילו. אבל יש לנו בעיה שקשורה לענין החברתי. בני לא מוכן "להתנתק" ממני וללכת לחברים אחה"צ. חברים שהיו באים אליו בעבר - כבר לא באים. ולאט לאט הקשר נותק. כואב לי עליו בגלל שאין לו אחים ואחיות וגם לא יהיו לו מפאת גילי. אני מנסה להעשיר את חיי החברה שלו בכל מיני דרכים, אבל לא תמיד יש הענות מהצד השני, בגלל שהוא לא מוכן ללכת עם אף אחד בלעדי.מננ כאן מתחילה בעיה עד זו (שהוא בגן חובה). בני היה בגן פרטי. בגן הוא התחבר עם ילדה שלא כל כך חיובית מבחינת התנהוגתית. אף הורה בגן לא הסכים שילדו ישחק איתה או יקשור איתה קשרים. היא ילדה שמרביצה להוריה כאשר הם באים לאסוף אותה מהגן, היא מתחצפת, מרביצה לילדים בגן. בשורה התחתונה זו ילדה ללא גבולות. עם כל האי שביעות רצון שלי מהקשר שלהם, מעולם לא ניסתי לעשות הפרדה ביניהם, כי בני כרוך אחריה באהבה עזה מאוד. שמה כל הזמן שגור בפיו. בגלל האהבה העזה הזו הוא לא מנסה אפילו לקשור קשרים אחרים או לשחק בגן עם ילדים אחרים. השנה הוא התחיל גן חובה ולהפתעתי הרבה הילדה הזו הצטרפה לגן הזה. (אם היתי יודעת לא היתי רושמת אותו לגן הזה). מאז תחילת השנה ועד היום אני שומעת שהבן שלי מתנהג בצורה מופרעת בגן ומפריע בשעת ריכוז (דבר שבשנים קודמות הוא לא התנהג כך). הם יושבים ביחד, אוכלים ביחד וגם מפריעים ביחד. די קשה לי לשמוע את הגננת אומרת שהיא העירה לו היום, או בצהרון לשמוע את המטפלות אומרות שהיום הם לא התנהגו יפה. ניסתי לרמוז לגננת (מבלי להתערב בעבודתה) שאולי אפשר לעשות הפרדה בשעת ריכוז, באוכל. היום אספתי אותו מהצהרון ופתאום אותה ילדה אומרת לו "תראה לי אך נותן מכה לאימא". וזה דבר ששבר אותי. מאוד כעסתי עליו האף איימתי בפניו שאני יאלץ להעביר אותו גן ובמיוחד ששמעתי שהמטפלת מהצהרון אמרה "היום היה נורא עם שניהם". אני פונה אלייך בבקשה לקבלת ייעוץ כיצד עלי לפעול? האם להעביר אותו גן? מהי הצורה הנכונה להסביר לו גם על ההתנהגות שלו וגם לנסות לקשור קשרים עם ילדים אחרים. אודה לך אם תוכלי לתת לי עצה בנדון. בברכת חג שמח דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2010 | 22:57 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דניאלה, הגם שאת רואה את הדברים נכון ומכירה בקשיים, לא בטוח שההסבר שאת נותנת לתופעה הוא ההסבר הנכון. לא בטוח שהקשיים החברתיים של בנך נובעים אך ורק מההתחברות שלו לילדה הספציפית הזאת. את יודעת, הילדים שלנו נתונים כל הזמן להשפעות מבחוץ, והחינוך שאנו נותנים להם אמור לשמש מגן מפני השפעות שליליות או מזיקות. ילדים "רעים" (אני מאד לא אוהבת את הביטוי הזה, אך אשתמש בו כאן לצרכים 'מתודיים') יש בכל כיתה או גן, ואף פעם לא נוכל להבטיח לילדינו סביבה "סטרילית". אני חושבת שכדי שבנך ישנה את התנהגותו, וכדי שחברים ירצו וישמחו לבוא ולבלות בחברתו, עליו ללמוד להתנהג עפ"י הכללים, לכבד סמכות, להתאפק, לוותר, להתחשב. את כל זה עליו ללמוד בבית, בסביבה הורית סמכותית ונוסכת ביטחון. אני ממליצה לך מאד לפנות לפסיכולוג ילדים קליני לצורך הדרכת הורים, שתעזור לך לשפר את היכולת להציב לו גבולות בבית. בעיני, זה פיתרון יסודי ויעיל הרבה יותר מהעברתו לגן אחר. מעודדת אותך לפנות ולהיעזר, ולפעול להחזרת ההרמוניה בחייכם. חג שמח ובהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים