יש לי חבר שהוא לא חברותי בכלל, מה אפשר לעשות??

יש לי חבר (בן 17) שהוא לא ילד חברותי בכלל, הוא לדוג' מכיר באמת בערך 5 בנות אבל הוא תמיד בריב עם 3 ובקשר רק אם 2 תמיד תמיד, תופעה מוזרה.. אבל הן לא באות אליו וזה.. רק בכיתה הוא איתם מדבר וזה, וחברים? בנים? רק אני ועוד אחד, יצא לו ממש ממש מזמן להכיר חבר סתם והוא תמיד רב איתם והפסיק לדבר איתם עד היום (ואני מדבר על שנים).. בדר"כ שאנשים אחרים מנסים לדבר איתו להתחבר אליו הוא לא מדבר איתם או רב איתם אכשהו.. הוא לא מוכן להכניס אנשים חדשים לחיים שלו.. הוא יותר חברותי עם בנות משום מה אין לי מושג למה.. וזה לא שהוא לא נראה טוב, או "חנון" או משהו כזה.. הוא יכול ליהיות רגיל לגמרי ועכשיו לדבר הכי הכי חשוב, כל פעם שאני עם חברים.. שהוא לא מכיר בכלל הם מעיר אחרת ובאים אליי, אז הוא לא רוצה לבוא.. אבל!, הוא מסכים לבוא בתנאי אחד שיש אלכוהול ושותים על ההתחלה :O, שאלתי אותו למה הוא לא יכול לצאת בלי אלכוהול (הוא לא איזה מכור או משו הוא בקושי שותה פעם בחודש-חודשיים).. אז שאלתי אותו והוא אמר "ככה.." לא מסכים לפרט :O.. הוא גם נורא פרנואיד.. נורא.. נגיד ליפני שאני בא אליו הוא תמיד אומר לי להישאר מחוץ לחדר הוא נועל מסדר תחדר ואומר לי להיכנס בשביל שאני לא אראתה תבלגן.. הוא גם לא מסכים שיגעו לו בדברים.. שום דבר ! הוא גם נורא נורא קמצן, אם יש קשר? אני כבר למדתי לסבול את זה ולא אכפתי מזה.. חח אבל אחרים נגיד יוצא לו לריב איתם בגלל זה, הוא נגיד אוהב לנצל מישהו שהוא מכיר (לקחת לו כסף) ולא להחזיר אף פעם, ואין לו בעיות כספיות - בכלל ! יש למשפחה שלו הרבה כסף, בית נורא גדול ויפה.. ומביאים לו הרבה כסף.. כשאני אומר פרנואיד עוד אני מתכוון שהוא לא מסכים שיגעו לו במחשב או בדפים אפילו פשוט נועל לגמרי.. הוא גם לא מספר על עצמו דברים.. ותמיד הוא לא היה חברותי, וזה לא שהוא נראה רע או משו.., אני מכיר אותו מכיתה ה', עכשיו אנחנו ביב' ועד היום הוא אותו דבר.. נגיד שיוצא לו לספר משו זה ממש ממש לוקח זמן.. הוא סיפר לי שהוא לוקח ריטלין מכיתה ד'-ה' רק שהוא היה בכיתה י' והוא אמר לי לא לגלות לאפחד O_O כאילו זה משו מיוחד ממש.. חצי בצפר אצלנו לוקח את התרופה הזאת.. חוץ מזה.. הוא נורא קופצני וכיף איתו שסגור סביבו.. בחדר שלו חופשי הוא שם מוזיקה קופצים.. קרא לידידה שלו הביתה ליפעמים יושבים רואים סרט אוכלים.. זה המצב הכי חברותי שהוא מגיע ידידות שלו מספרות לי שיום אחד הוא הפסיק לדבר איתם לא לענות להן בכיתה לא בטלפון לא במסן בלי להגיד למה פשוט הפסיק.. ששאלתי אותו למה הוא אמר שאין לו כח אליהן הוא לא בנאדם דיכאוני או משהו.. הוא 24/7 על המחשב הוא לא אוהב לצאת עם עוד אנשים רק רק איתי וידידה שלו בלבד.. ועם רואים פתאום ילד בדרך שיש מצב שאנחנו מכירים הוא מהר אומר "בוא נסתובב" ובורח O_O.. מצטער על החפירה, אבל אך אני יכול לעזור בזה שהוא יהיה יותר חברותי שהוא יותר ירצה לצאת, להכיר אנשים.. מספיק 2 אנשים חדשים פעם ב.. שלא יהיה אכפת לו להכיר סתם בנאדם סתם... מישהו מהכיתה.. יש לו רק חבר אחד בכיתה ששונא אותו כל הזמן מספר שלי שהוא לא חברותי ושהוא מנסה לריב וזה..

שלום רב, אתה באמת חבר טוב, ומאד מרשימה ההשקעה הרגשית והמחשבתית שלך בחבר הזה. אתה יודע, נפש האדם היא עניין מורכב, ונראה שהחבר שלך מנהל חיים לא שגרתיים, הנשלטים במידה רבה ע"י החרדות שלו. לא בטוח שתוכל לעזור לו לשנות ממנהגיו החברתיים, כי זה כבר שייך באמת לתחום עבודתם של אנשי מקצוע (אני חושבת שטיפול פסיכולוגי, ואולי גם פסיכיאטרי, יוכל מאד מאד לעזור כאן), אבל תוכל לעזור באופן אחר. אנשים עם חרדה חברתית, ואולי גם חרדות נוספות, נוטים להסתגר ולהימנע ממצבים חדשים ולא מוכרים, ומקרבתם של אנשים זרים. הם חשים נוח בסביבה המוכרת, בחברתם של אנשים מהמעגל הקרוב. אני חושדת שהחבר שלך סובל מהרגלים כפייתיים (טקסים) שפיתח כדרך להתמודד עם החרדות שלו, ויכול להיות שהדלת הנעולה וסידור החדר הם חלק מזה, חלק שבו הוא מתבייש ואותו הוא מנסה להסתיר. כרגע, הדבר הכי חברי שאתה יכול לעשות זה להישאר קרוב, לסלוח לו על ה'שטיקים' הקטנים, ולשמור על שגרת מפגשים איתו כדי שלא יחוש בודד ומדוכא. במקביל, אתה יכול לנסות, מאד מאד בזהירות, לעודד אותו לפנות לעזרה של איש מקצוע, כדי שיוכל להרגיש משוחרר וחופשי יותר במצבים חברתיים. תוכל לנסות לעודד אותו, למשל, להסביר לך מדוע הוא חייב אלכוהול כדי לשרוד מפגש עם אנשים חדשים. תוכל לומר לו שאתה מבין את המצוקה, וחושב שנכון ובריא יותר לטפל בזה באמת, ולא רק לטשטש זאת עם אלכוהול. לא בטוח שתצליח להביא אותו לטיפול, אבל תוכל להגיד לעצמך שלפחות ניסית. בברכה ליאת