פחדים וחוסר עונות בגיל 8

בני בן 8 מאז היותו תינוק פחד מלא מעט דברים גם כיום הוא עדין סובל מפחדים, מפחד לעלות על מגלשות גבוהות, לרכב על אופניים, דברים מהירים וכו'... לא אוהב לשחק כדורגל חולה על מחשבים וטלויזיה. יש לו בעיות של רגישות יתר ומכל דבר קטן הוא מתחיל לבכות. לא מסוגל להתמודד עם דברים. בזמן האחרון חבריו מתנכלים לו. עשו עליו חרם קבוצתי ועתה הוא לבד. יש לו בעיות של ילדותיות יתר, זאת אני רואה כשהו משחק עם בני הקטן. כל דבר נהפך להיות שלו, אינו מוותר ואינו מרפה בסופו של דבר בני הקטן ממנו במספר שנים מוותר ונותן לו את מה שהוא חפץ. עם בני גילו אני מאמינה שזה הרבה יותר גרוע מאחר ואין הם מוותרים והם רואים זאת בעין לא יפה. מה שקורה לו להתבודד. אודה על תשובתכם כדי שאוכל לדעת איך לטפל בבעיה זו. תודה בברכת חג שמח.

שלום אתי, יש הבדל גדול בין רגישות יתר וחרדתיות, לבין ילדותיות וקושי לוותר. אפשר להניח בזהירות, שבצל הרגישות והחרדתיות שהוא גילה בהיותו צעיר יותר, התבסס אצלכם דפוס של וותרנות כלפיו, שגרם לו לחשוב שהעולם תמיד יתאים את עצמו אליו. כמובן שלא מדובר בילד רע או בלתי חברותי, אלא בילד שאינו מסוגל להתמודד עם תסכול, לדחות סיפוק או לוותר. כרגע, אני חושבת שצריך לעזור לו בשני מישורים. ראשית, יש להפסיק *מיד* את החרם בעזרת צוות ביה"ס, שכן השפעותיו של חרם כזה יכולות להיות משמעותיות מאד ומזיקות. שנית, יש לפעול במסגרת הבית והמשפחה לשיפור יכולותיו הרגשיות. בעיני עדיף לעשות זאת בעזרץ פסיכולוג ילדים קליני, שינחה אתכם כיצד להציב גבולות ביעילות,ולשפר את יכולתו לעמוד בתסכולים. בהצלחה ליאת