פחדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

09/09/2010 | 23:45 | מאת: אני

קודם כל שנה טובה. בני בן השנתיים וחצי סובל מפחדים כגון: רעשים מרתיעים אותו מאד, אנשים זרים ועוד. לאחרונה הוא פיתח חרדה מכפתורים, הוא אינו מוכן שמישהו בסביבתו ילבש משהו עם כפתורים וגם אם אני אלבש הוא לא מוכן להתקרב אלי. כששאלתי אותו מדוע הוא אינו אוהב כפתורים הוא ענה כי אבא לובש לעבודה. אינני יודעת אם זה העניין, כי כאשר הוא רואה אדם לא מוכר עם כפתורים הוא ממש חרד וצורח מפחד.האם פחדים כגון אלו אופייניים לגיל הזה? יש לציין כי הוא ילד בעל דמיון מאד מפותח. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2010 | 16:02 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, פחד מכפתורים, ספציפית, לא פגשתי עדיין, אך מהותית הוא אינו שוה מכל פחד אחר (בעיקר פחד פובי, הממוקד באובייקט תמים, לכאורה, שאינו מצדיק את עוצמת התגובה). יתכן מאד שהכפתורים רכשו את כוחם המאיים בעקבות אירוע טראומטי כלשהו (בדיקה כואבת, זריקה, או מפגש מאיים אחר עם אדם לבוש בחולצה מכופתרת). התניות כגון אלה אופייניות מאד, והן לא תמיד מודעות לנו.יכול להיות, גם, שההסבר לכך נעוץ בבגדי העבודה של אבא, המייצגים את הפרידה ממנו. הסבר זה כשלעצמו נשמע לי קצת חיוור, בהשוואה לעוצמת התגובה שהכפתורים מחלצים ממנו. בכל מקרה, חדים מסוג זה אפשר להכחיד ע"י הקהייה הדרגתית או בעזרת התניית נגד - כלומר, חשיפה הדרגתית לחולצות מכופתרות "לא מזיקות" או אפילו למצבים בהם הכפתורים הופכים אמצעי תגמול. אני מציעה להמשיך ולנהל את חייכם כרגיל, עם כפתורים, ומבלי לתת לפחד הזה להשפיע על חייכם. נסו להישאר רגועים וענייניים כל אימת שהפחד "זוקף ראש", ולא להיגרר למצבים שמתגמלים את הילד ברווח משני כתוצאה ממנו. אשמח אם תעדכני מדי פעם. שנה טובה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים