חרדה מזרים

שלום בתי בת שנתיים והיא ממש מתביישת שאנחנו ליד זרים וזה גם לא זרים שכנים פרצופים שהיא מכירה היום היינו בארוחת ערב אצל סבא שלי והיו דודים שהיא רואה אותם הרבה והיא פשוט לא עשזבה אותי אמרה אמא אמא עצמה עיניים וחיבקה אותי חזק וגם השכנים ראו אותנו היום והיא חיבקה לי את הרגל התחילה לבכות שהיא רוצה הבייתה ושוב עצמה עיניים והתחפרה בצוואר שלי עד שהלכנו מהמקום היא ככה כבר בערך חצי שנה ומאוד מפחדת גם מרעשים חזקים רעש של אופנוע של אוטובוס זיקוקים היא ישר נבהלת מאוד הדבר מפריע מאוד איני יכולה ללכת איתה למקומות כי היא לא עוזבת אותי גם בטיפת חלב האחות רצתה לבדוק אותה והיא לא דיברה בכלל יש לציין שבבית ובגן היא מאוד פעילה ומשחקת ומדברת יפה מאוד לגילה מה עושים תודה זה ממש מתעצם מיום ליום ומתסכל אותי כאם לילד ראשון

שלום שירי, חרדת הזרים אופיינית לפעוטות בשנת חייהם השנייה, ומבחינה זו, בתך לא מאד יוצאת דופן. ילדים רגישים מגיבים בעוצמה גם לרעשים/חיות/מצבים לא מוכרים/ליצנים/בלונים/מסכות, ובקיצור כל מה שעלול להפתיע. הורים צעירים (בעיקר הורים לילד ראשון) יכולים להילחץ/להתאכזב או להתבאס מהעובדה שהילד אינו 'זורם' בהתאם לציפיותיהם, ולהתחיל לשדל אותו, לנסות להרגיע כל הזמן, או אפילו לכעוס. אני מציעה להניח לילדה להיפתח אל העולם (כולל בני משפחה) בקצב שלה, לקבל בהבנה את הביישנות או המופנמות שלה, ולהישאר שלווים ורגועים ככל שניתן. אפשרו לה להיצמד אליכם במידת הצורך מבלי להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת, והכי חשוב - מבלי לחוש אשמה או חרדה שמא משהו לא בסדר. בדר"כ, אצל רוב הילדים התופעות הללו חולפות מעצמן. בברכה ליאת