מה לעשות במקרה כזה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

10/08/2010 | 00:11 | מאת: יעל

בני בן שנתיים ו- 9 חודשים. בגן ובבית אנחנו מלמדים אותו שאסור לחטוף דברים מידיים של מישהו אחר. לפעמים אנחנו מתארחים בבית של ילד אחר מהגן שלו, וכאשר הילד חוטף צעצוע מהיד של בני - בני בוכה שא. חטף לו את הצעצוע, ומסתכל עלי בציפיה שאעזור לו. אמו של הילד השני מתעלמת מהסיטואציה. אני לא מרגישה נוח לקחת את הצעצוע מהילד השני ולהסביר לו שאסור לחטוף - כי זה לא הבית שלי והצעצוע הוא של הילד שני, אבל מצד שני מה אני אמורה להגיד לבני? היום אמרתי לו שאנחנו בבית של א. ובבית של א. מותר לחטוף (שזאת האמת, כי האמא מרשה לבן שלה לחטוף), אבל אני מרגישה לא נוח עם זה. מה לדעתך אני אמורה לעשות בסיטואציה כזו?

לקריאה נוספת והעמקה
10/08/2010 | 15:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יעל, המשיכו לחנך את בנכם לאיפוק, וויתור והתחשבות בזולתו. אלה כישורים חשובים מאין כמותם. כאשר אתם נתקלים בילד חוטף, תוכלו לומר לילדכם משהו כמו "אתה צודק. זה באמת לא נעים שחוטפים לך צעצוע. נסה למצוא לך משהו אחר לשחק איתו, ועוד מעט נלך הביתה". אם את מרגישה שהבילוי בביתו של א' מזמן תסכול ומצבים בלתי נעימים עבורכם, פשוט הימנעו מביקור שם. למרבה הצער, אין לנו את היכולת לחנך אחרים, אך אנו יכולים לבחור את חברינו. לפעמים גם זו נחמה. למרות האמור כאן, כדאי להביא בחשבון שפעוטות מתקשים עדיין לשלוט בדחפים ולווסת רגשות עזים. בהחלא יתכן שאמו של א' מרגישה שבנה אינו בשל לוויתורים מצד אחד, אך גם לא לתוכחות והסברים, והיא בוחרת להניח לילד להסתדר בכוחות עצמו. גם זו אסטרטגיה לגיטימית, ויכול להיות שהיא תעבוד במקרה שלכם אם תתעלמי גם את, ותשדרי מסר מעודד כמו "תסתדרו ביניכם, ותנסו ליהנות ממה שיש". מה את אומרת? ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים