בן 6- תוקפן בבית, מופנם בחברה

שלום רב, בני הבכור בן ה- 6 (שתי אחיות) מתנהג בבית הן באלימות מילולית, וכלפי אחיותיו לעתים גם באלימות פיזית. כשאנו מציבים לו גבולות, כמו מניעת הנאות, הוא לא נכנע , צוחק בפנינו בזלזול וממשיך בעניניו. כשאנו מנסים למנוע ממנו פיזית, הוא מגיב באלימות ונחוש עד מאד להשיג את מבוקשו, בכל דרך. בסביבה החברתית (הגננת, חברים לגן, מדריך הקייטנה) התנהגותו, בנוכחותינו, קיצונית לכיוון השני: מרגיש חסר ביטחון,נאלם דום ואינו פוצה פיו. הבנו, שלא בנוכחותינו הוא פתוח יותר, אך עדיין מאופק מהרגיל. יש לציין שחבריו משוחררים לגמרי, פונים אליי בשמי כשאני מגיעה לגן ומשוחחים איתי על אירועים שהתרחשו בגן באותו היום. התנהגות זו נראית טבעית למדי לילד בן 6, אך בני, גם כאשר הורה פונה אליו בשאלה, הוא מתחבא מאחוריי ואינו עונה. יש לציין, שאנו מקפידים על "זמן איכות" איתו ונותנים לכל ילד את תשומת הלב הדרושה. כיצד עלינו לפעול? המצב בבית ובחברה מחמיר מיום ליום.

שלום מיכל, הפנייה שלכם מדגימה את אחת הסכנות המרכזיות ממצב של היעדר גבולות בבית, הקשורה לפגיעה פוטנציאלית בכשירות החברתית של הילד. אם בבית הילד עושה ככל העולה על דעתו, פועל את דחפיו ללא איפוק או שליטה, ולא מאומן בכישורים כמו התחלקות עם חבר, המתנה בתור, דחיית סיפוק וניהול קונפליקט - סיכוייו להשתלב בהצלחה בעולם החברתי בחוץ פחות טובים. כדי לאפשר לו הסתגלות טובה בעולם החברתי שמחוץ לבית, עליו להתחיל ללמוד ב'מעבדה הביתית' כיצד להתנהג. אני ממליצה לכם לדפדף בפורום שלנו, ולקרוא תשובות לשאלות דומות. זכרו שאתם המאמנים העיקריים במקצה הזה, ואם אתם מתקשים לעשות זאת בכוחותיכם, פנו להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת

שלום ליאת, כנראה לא תארתי כראוי את הסיטואציה בבית. אנו מציבים לבננו גבולות, הבעייה שהוא מתעמת קשות מולינו, הן באלימות פיזית והן באלימות מילולית. מלחמת התשה שהוא המנצח. הילד פשוט לא מוותר ולא נכנע לגבולות, הוא נאבק בכל רמ"ח אבריו עד שמתיש אותנו ואת עצמו.