אלימות גיל שנתיים

שלום רב יש לי בת בת 2.3 חבר טוב שלה מהגן מציק לה באובססיביות. מכה ואתה. מקנא בה. מציק לה, ומעליב אותה. היא נעלבת ומגיבה בבכי, כבר בדרמה מוגזמת מידי בכל פעם שהוא רק מתקרב אליה ולעיתים כשהיא נרגעת היא אומרת לו שזה מעליב אותה כמו כן לאחרונה היא מתנהגת בחיקוי כמוהו כלפינו בהתנהגות לא נעימה-- מה עושים??איך עוזרים לה להתמודד איתו , האם יש משפטים קצרים וברורים שיכולים לעזור לה? האם לתת לזה להתסדר? או שאולי להפסיק להפגיש ביניהם מעבר לשעות הגן- כי הם מתראים הרבה??? אני נואשת

שלום למתלבטת, פעוטות בני שנתיים-שנתיים וחצי ואפילו שלוש, מתקשים עדיין לשלוט בביטויים הרגשיים שלהם, ולווסת בהצלחה רגשות עוצמתיים כמו זעם, אכזבה ותסכול. מסיבה זו, התנגשויות קונפליקטואליות בין פעוטות יהיו אינטנסיביות מאד, דחפיות ויצריות, וייתפסו בעיני המבוגרים כ'אלימות'. בעיני, אין טעם רב בהסברים מילוליים, שכן ממילא הילדים הקטנים יתקשו ליישמם ברגע האמת. במקום זאת עדיף לסייע בהפחתת העוצמה הרגשית, במיתון התגובה ההתנהגותית, ובחזרה מהירה יותר לרגיעה (באמצעות התערבות מסיחה, למשל). כך, למעשה אנו משמשים לזמן מה כמווסתים ומרגיעים. בנוסף, במסגרת המשפחתית, חשוב לאמן ולהגמיש את 'שרירי' האיפוק ודחיית הסיפוק, בדרך של הצבת גבולות יעילה, מבלי לאפשר לילדים להכות אותנו או אנשים אחרים, גם במצבי תסכול וכעס. הפרדת הילדים מיותרת בעיני, מאחר וההתנהגות הזו אינה ייחודית לצמד הזה, ולכן אפשר שהיא תשתחזר גם בהקשרים אחרים עם ילדים אחרים. המשיכו להפגיש ביניהם, אך להישאר בסביבה ולמנוע פגיעות חמורות מדי. בהצלחה ליאת