ילד עצבני ומכה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

12/07/2010 | 22:01 | מאת: ליז

שלום הבן שלי בן שנתיים והוא מאוד עצבני לא ממושמע מרביץ לילדים אחרים בצורה אגרסיבית. נוטה לבכות רב הזמן בכל דבר אם הוא לא יקבל או שאני אכעס עליו הוא מתחיל לבכות לזרוק עליי דברים מתפרע . כמובן שאני צריכה לציין נולד לו אח לפני חצי שנה ויש לי חשש שהוא מקנא.יש לו התקפות זעם השאלה איך מתמודדים עם הבעיה. הוא עדיין לא מדבר ץןדה ליז

לקריאה נוספת והעמקה
14/07/2010 | 00:18 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ליז, כדי לא לחזור על עצמי, אני מעתיקה כלשונה תשובה שנתתי בעבר לשאלה דומה - כאשר הילד הופך אלים, עליכם לעצור אותו פיזית (לא בדיבורים והסברים, כי הללו לא יעילים בגיל שנתיים). חשוב לא לבלבל בין חום ואהבה לבין פינוק וחוסר גבולות. בעוד הראשונים רצויים וחשובים, האחרונים טומנים בחובם נזק רב. הורים רבים נוטים להתייחס לקנאת אחים בסוג של הבנה מהולה ברחמים. ילד שמרחמים עליו מרגיש מסכן, מקופח וראוי ל?רחמים. אח קטן, גם אם מקשה על חייו של האח הבכור ומעורר את קנאתו, הוא לא עונש או מכה שיש לפצות עליה. בוודאי שאין להפגין סלחנות כלפי פגיעה אלימה באנשים אחרים, ובוודאי לא פגיעה בהורים. לכן, כאשר הוא מרים יד (ולא חשוב על מי), עליכם לעצור פיזית את המכה, לא לאפשר לו להרביץ, ולהרחיק אותו מכם לזמן קצר כדי שיבין שאתם לא רוצים להיות בחברתו כשהוא אלים. תוכלו לומר משהו כמו "ככה לא נעים לנו. אתה יכול לחזור אלינו כשתרגע. אנחנו אוהבים אותך אבל לא מרשים לך להרביץ!". גם אם הוא בוכה או נפגע, תוכלו להביע אמפתיה, אך להישאר נחושים בעמדתכם "אני מבינה שנפגעת ושלא נעים לך שכועסים עליך, אבל אני לא מרשה לך להרביץ. עוד מעט תרגע ונוכל להמשיך לשחק ביחד". כשהוא נרגע, אפשר להמשיך לשחק, אך לא לעשות דבר כדי לפצותו על הכעס שלכם. אני ממליצה לך לקרוא עוד בפורום, על דרכים להציב גבולות ללא אשמה מיותרת. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים