2 שאלות

שלום! לי יש 2 שאלות לשאול ברשותך, בתי בת ארבע וחצי,ילדה מקסימה אהובה על כולם. נולדה אחיינית במשפחה שאולי קצת באה ותפסה לה את תשומת הלב שלנו.הבת שלי לא מפסיקה להתנהג מוזר ליד התינוקת.זה מתבטא ע"י כך שהיא זוחלת ורוצה שאני ירים אותה ובוכה על כול דבר.יש לומר שהבת שלי מאוד אוהבת את האחיינית ומשחקת איתה.(זה עניין של שנה) אנחנו הורים שנותנים לילדה שלנו המון תשומת לב יותר מהרגיל. השאלה איך אני אמורה להתנהג שאני רואה את הילדה שלי בצורה כזו? הבעייה השנייה שהילדה שלי כול הזמן "מוצצת"תשומת לב מאנשים אחרים.לדוגמא במסיבת סיום היא לא הפסיקה לומר להורים :תראו את השמלה שלי,תראו את הקשת שלי,תראו איך.....וכו' בלי הפסקה. ממה זה נובע?ואיך אני מפסיקה את זה. תודה מראש,לולי.

שלום לולי, כשהילד שלנו הופך תובעני ומבקש תשומת לב בלתי פוסקת, אנו - ההורים - מתמלאים אשמה, ומתגוננים (ממש כפי שכתבת): "אנחנו הורים שנותנים לילדה שלנו המון תשומת לב יותר מהרגיל". אין לי ספק שכך הדבר, ואפשר לוותר על האשמה. הורים רבים אינם מודעים לכך שגם התפעלות-יתר בלתי תואמת היא בעלת פוטנציאל מזיק בהיותה יוצרת אצל הילד תלות באספקה שוטפת של תשואות והערצה. ילד כזה יתקשה להתמודד עם מצבים בהם הוא אינו נמצא במוקד תשומת הלב, ועלול להגיב בכעס, בבכי או במאמצים מוגזמים, כל אימת שהצורך שלו בהתפעלות אינו פוגש את המענה המצופה. נדמה לי שזה מה שקורה לבתכם, שהתרגלה למנות גדושות של תשומת לב והתפעלות. מול האחיינית החדשה, היא נוקטת בדפוס מוכר של "התיילדות", שלאמונתה ייזכה אותה במבטים האוהבים והמתפעלים, המופנים עתה לתינוקת החדשה. אני מציעה לנסות להתעלם מההתנהגות הזו, ולעשות מאמץ למצוא את האיזון הבריא בין התפעלות אותנטית ממנה, לבין ההכרח לעצור אותה מלהשתלט על המרחב כולו כל הזמן. בברכה ליאת