ילדה בת 7 לובשת בגדים מאוד מאוד גדולים

שלום רב לפני שנתיים החלה ילדתי בת ה- 7 (היום) לשנות את דפוסי הלבוש שלה- זה החל מהפסקת לבישת גופיות או חולצות עם שרוול קצר, לאחר מכן החרימה את המכנסיים הקצרים (גם בימי חמסין) והטייץ שהיו עד אז המכנס האהוב עליה ביותר. אז התחילה לבקש שהבגדים לא יהיו צמודים וזה הלך והחריף והחריף הגענו למצב שאני קונה לה בגדים במחלקות של נשים, היא מתעקשת שהמידה תהיה כמה שיותר גדולה מיותר לציין כמה שזה נראה מגוחך.עכשיו החלה תופעה חדשה במקום פיג'מה היא לובשת בגדים שלי ושל בעלי. אין המדובר בילדה שמנה אלא סטנדרטית לחלוטין אולי יש לה טיפה בטנונת חמודה. בנוסף היא מאוד חברותית ואהובה עם המון חברים וחברות בכיתה. בכעלת ביטחון עצמי גבוה תמיד משתתפת בכיתה ובכל טקס ובטוחה מאוד בעצמה. ניסיתי לגשש מולה בעדינות האם מישהו העליב אותה הוא מציק לה ביחס לגופה והיא אמרה שלא, שאלתי גם את המורה. החלטתי שאני מניחה לעניין ושתלבש מה שהיא רוצה. לפני יומיים בתום מסיבת הסיום שמעתי את אחד מחבריה לכיתה קורא לעברה "ביי שמנה" אמנם לא ראיתי שהיא נעלבה ממנו ואף החזירה לו בגידוף אחר.. הסברתי לה 1. איך להתמודד עם הקנטות שכאלה. 2. אמרתי לה שהבגדים הגדולים מאוד שהיא לובשת יוצרים אשליה שהיא ילדה ענקית בעוד שהיא ממש לא. (שלא לדבר על זה שהיא ילדה יפהפיה ועדינה וחכמה מאוד). אני מיואשת ומחפשת כיוון להמשך פעולה אם בכלל. אשמח להכוונה

שלום סיוון, (סליחה על ההמתנה הארוכה, יחסית, לתשובה). את מתארת משהו שהתחיל סביב גיל חמש ונמשך עד היום, אך לא בטוח שמה שהניע את התהליך אז (חשבתי על בעייה בוויסות תחושתי כאחד ההסברים האפשריים) תקף גם היום. לתחושתי, הנושא "התנפח" תרתי משמע, וקיבל באמת ממדים עצומים, אולי בגלל מה שהוא עורר אצלך ואולי בצל התגובות שהיא קיבלה ממך ומאנשים אחרים. כרגע, הייתי מניחה לה לחלוטין, ומאפשרת לה ללבוד מה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה, גם אם זה יהיה מעיל פוך באמצע אוגוסט. המאבק ועיסוק היתר במראה הגוף ובמשקל (אמיתי או אשלייתי) מיותר, ולטעמי גם מזיק. אם אינך מצליחה לבד, פני להדרכת הורים קצרה, כדי לברר מה באמת מפעיל אתכן כרגע. בהצלחה ליאת