אמא ,את אוהבת אותי?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

19/06/2010 | 21:43 | מאת: א

שלום בני בן 5.5 .בזמן אחרו שואל אותי כל יום וכמה פעמים ביום "אמא את אוהבת אות?". יש לנו תינוקת בת חודש וחצי, אך השאלות התחילו עוד בהיותי בהריון. אני גדלתי במשפחה שאף פעם לא אמרו לי שאוהבים אותי, גם לא קיבלנו לא נשיקות ולא חיבוקים. אני מחבקת וממשקת את בני הרבה, אך לא אומרת לבד "אני אוהבת אותך" (קשה י מאוד להגיד את המילים האלה)רק אם הוא שואל אני עונה "כן,בטח". האם השאלה שלו קשורה דווקא לתינוקת חדשה במשפחה או שמעידה על בעיה בתקשורת או על חוסר אמון כלפיי?

לקריאה נוספת והעמקה
21/06/2010 | 00:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום א', הידיעה שאנחנו רצויים ואהובים חשובה לכולנו, אבל מסתבר שלדעת זה לא תמיד מספיק: אנחנו רוצים להרגיש ולשמוע זאת מפעם לפעם באופן מפורש. זה נעים, מנחם ומרגיע. ילדים, ממש כמונו, אוהבים לשמוע שאוהבים אותם "הכי בעולם", ואמירה זו מקבלת משמעות מיוחדת כשהיא נאמרת באופן ספונטני מפעם לפעם. יש לי הרגשה שהילד הקטן שלך, מעבר לכל השמחה והנחת שהוא מכניס אל חייך, יכול לשנות הרגלים ישנים, וללמד אותך להתגבר על המחסום הזה, של ה"אני אוהבת אותך". אם זה קשה, נסי לחשוב על משפטים קרובים, אותם יהיה לך קל יותר לבטא, ולחלק אותם בנדיבות מדי פעם (מתה עליך, מתוק שלי, נשמה שלי, חולה עליך, כמה כייף לי איתך, איזה ילד מקסים אתה, וכיוב' כיד הדמיון הטובה). לא חשוב מה הסיבות לצורך שלו, כי הצורך הזה מתעורר מדי פעם אצל כולנו. חשוב שתוכלי לתת לו מענה, ולהרגיש שאת עושה זאת בשמחה ובאותנטיות. את יודעת, לפעמים מה שמתחיל ככורח מלאכותי, הופך לחלק טבעי וספונטני, אם רק ניתן לעצמנו את ההזדמנות. בשמחות ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים