בעיות עם בן 14.5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/06/2010 | 13:03 | מאת: יעל

ליאת שלום, בהמשך לשאלתי ותשובתך מיום 05/05/10 יש לי שאלות נוספות ניסית לדבר עם בני על נושא סכנות האינטרנט בדקות הראשונות של השיחה הוא הקשיב ואח"כ התעצבן ועלה לחדר שלו. הספקתי רק לומר לו כמה מסוכן לנסות להפגש עם אנשים זרים שמכירים דרך האינטרנט ונתתי לו דוגמאות לילדים שפשוט נעלמו והוא ענה לי "מה את חושבת שאני מפגר שלא יודע" לפני מספר ימים ראיתי SMS בנייד שלו מבחור שכתב לו שהוא רוצה להפגש איתו אני מבוהלת מהמחשבה על זה שבאמת יקרה משהוא אני גם חושבת שהוא מאוד מאוד צעיר לניסיונות כאלה אנא עיזרי לי מה לעסות תודה יעל

לקריאה נוספת והעמקה
15/06/2010 | 00:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יעל, מחקרים מצאו כי תעמולה הנשענת על הפחדה ואיומים עלולה להשיג תוצאה הפוכה, וליצור אצל קהל השומעים אדישות או התנגדות למסר. כיום אנחנו כבר יודעים שמה שגורם לאנשים להפסיק לעשן הוא לאו דווקא הפחד מסרטן הריאות (כי הרי "לי זה לא יקרה"), אלא דווקא הפחד להיתפס מסריח, לא סקסי, ואימפוטנט. באופן דומה, כאשר את מספרת לבן שלך על אנשים שפשוט נעלמו בגלל שגלשו בחוסר זהירות באינטרנט, זה נשמע לו מופרך ולא ממש נוגע לו. עדיף בעיני לבחור מסר מתון יותר, שיוצג לו ע"י שני ההורים, ויעמיד במוקד את הבעיות היותר 'ריאליות', עליהן דיברנו אז. אני מזמינה אתכם לבחון באומץ, מה באמת מדאיג יותר כרגע, ולנסות לגלות פתיחות גם לרעיונות של העדפה מינית הומוסקסואלית אותה הוא (אולי) מנסה לבחון. יכול להיות שגישה פתוחה ומקבלת מצדכם, תחלץ אותו מה'פינות האפלות' של הרשת, ותזמין אותו לבדיקה של המיניות המתהווה שלו בדרכים לגיטימיות יותר ובסביבה בטוחה. אולי אפילו במסגרת טיפול פסיכולוגי או בעזרת עמותות נוער שזו תכליתם. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים