גן - התחלה חדשה

הי ליאת, זה השבוע הראשון שלנו בגן לבננו בן השנה וחצי שהיה עד כה איתי, לא במסגרת כלשהי, בשגרת יומיום מגוונת ופעילה. מלבד אלי הוא קשור לאבא שלו, לסבתא שלו ולדודה שלו. את כל שאר בני המשפחה הוא מחבב אבל לא מתרפק עליהם, לא מתגעגע אליהם, עושה רושם שקשה להתחבב עליו. מצד שני, הוא מעולם לא בכה כשהשארתי אותו לבד עם קרוב משפחה (גם לא עם הקרובים ביותר) והלכתי, ותמיד טרחתי להפרד ממנו ולומר לו שאחזור. אחרי שבוע הסתגלות בגן אני מרגישה שהוא לא בשל להשאר עם הצוות לבד, מובן שננסה לעשות זאת בהדרגה אבל הניסיון הראשון והקצר (רבע שעה) היה טראומטי, הוא לא מצא עניין בשום דבר אחר, בכה ללא הפסקה (הוא לא נוהג לבכות כמעט, מאוד בוגר ומפותח לגילו וגם אנחנו איננו רגילים שהוא בוכה). אין לי ספק שהתחלות הן קשות, ודאי במקרה של מסגרת ראשונה, מקום חדש, גיל שבו מבינים הכל, ובכל זאת - איך עושים זאת נכון וללא נזקים רגשיים?

שלום רב, בנך נמצא בגיל בו חרדת הזרים נמצאת בשיאה, ולכן מה שנראה כמו נטיה שלא לחבב אנשים הוא חלק מהתפתחות תקינה. הגיוני שבנך יעדיף במובהק את האנשים אותם הוא מכיר ואוהב, ויירתע מאנשים רחוקים יותר. גם תגובתו לגן החדש נראית נורמלית, והיא תתמתן ככל שתאפשרו לדמויות המטפלות של הגן להוות עבורו 'כתובת' במצבי הזדקקות ומשבר. לכן, גם כשאת איתו בגן, השתדלי לצמצם את נוכחותך למינימום, ולאפשר לגננות לטפל בו ככל האפשר. עזבי אותו למקטעי זמן קצרים, המתארכים בהדרגה, וכשאת מגיעה לקחת אותו עזבו את הגן. כך הוא ילמד שכשאת באה - הולכים. אל תצפי שלא יהיה בכי בכלל. גם זה נורמלי. כך יוכלו הגננות לנחם אותו ולעזור לו, ולרכוש את מעמדן כדמויות נוסכות ביטחון. בהצלחה ליאת

הי ליאת, בהמשך לתשובתך בעניין הסתגלות לגן. כמה זמן, פחות או יותר, לוקחת הסתגלות תקינה? מובן שזה אינדיבידואלי, אבל בכל זאת - שבועיים? חודשיים? שאקבל מושג אם התהליך מתפתח בצורה סבירה גם מבחינת הגן.

היי, כנראה שאין חוקים, באמת, וכל ילד זקוק לזמן שלו כדי לחוש בטוח. נסי להיות רגישה וקשובה, ועם זאת להביא בחשבון שאי אפשר לחסוך את הבכי לגמרי. נסי להקשיב גם להמלצותיה של הגננת. בהצלחה ליאת