הבן שלי אוהב ללכת לביה"ס אבל לא ללמוד אלא רק לחברה

הוא בן 12 ואובחן לא מכבר בהפרעת קשב ללא היפראקטיביות+הפרעה מרדנית מתנגדת...בבית אין בעיות איתו מפני שאני עובד איתו על-פי הגישה של רוס גרין כותב הספר "ילד פיצוץ" אבל זה לא עוזר בבית-הספר שם הוא לא מתפקד מבחינה לימודית בכלל. הוא לא רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי ולא תיגבור לימודי ולא קורס קיץ ולא מועדונית...ביקשתי חונך עבורו המתמחה ב-ODD אין תקציב לזה...מה אני אמור לעשות? המחנכת הציעה לעזוב אותו כך וזה יסתדר מעצמו ברגע שהוא יחליט לעזור לעצמו...בלי ברירה הסכמתי איתה...השאלה היא האם יש סיכוי שזה באמת יסתדר מעצמו? שהוא יקח את עצמו בידיים בלי שיטת עבודה מדרבנת בביה"ס כגון:"טופס המדרגות של אדלר" או שליחה הביתה על כל התנהגות לא נאותה וכו'...?

שלום רונן, אני נוטה להאמין שטיפול פסיכולוגי יכול לסייע מאד, בעיקר בחיזוק הכוחות שלו, ובשיפור אסטרטגיות התמודדות מסתגלות. אני מבינה את ההתנגדות של בנך למהלך כזה, שהיא אולי חלק מהסימפטום (ODD...),אך מאמינה שקיים בו חלק שמאד רוצה להיעזר. לכן, הייתי מנסה דרכים יצירתיות כדי לגייס ממנו שיתוף פעולה, ממש כמו שהיית עושה לו, חלילה, היה נזקק לטיפול חירום רפואי. אפשר לנסות לבסס איתו סוג של הסכם, לניסיון זמני בן 4-5 פגישות, שאחריהן הוא יהיה רשאי להחליט אם הוא ממשיך או לא. באופו אישי, אני מאמינה בכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף והנפש, אך יודעת גם שלפעמים נוצרים גרעונות תפקודיים שקשה למלא. בהיעדר טיפול, יהיה עליכם להמשיך להשגיח מקרוב על התקדמותו, ולעשות זאת כך שהיחסים לא ייפגעו, ושמסת ההתנגדות לא תגדל. בטוחה שאתה ער גם לאפשרות של טיפול תרופתי, שבוודאי יכול לסייע ולהקל עליו ועליכם. שבת שלום ליאת

ריספרדל מפני שהקריזות שלו הן אחת לחודש {הכוונה לתוקפנות אלימה} למעשה מאז שילד אחד קרא לו :"ילד רטלין" הוא הפסיק לקחת ואמרתי לו שאין לי בעיה עם זה אבל הוא חייב לשלוט בעצמו...היינו בטיפול משפחתי {עו"ס קלינית} אבל הוא לא מוכן ללכת שוב ולטענתו הוא מוכן לעזרה מקצועית {חונך,פסיכולוגית} רק במסגרת התיכון ובמקום שיעור "משעמם" כדבריו ורק בתנאים אלו הוא יהיה מוכן לשתף פעולה "כג'סטה בשבילי" השאלה שלי אם זה לא חוצפה מצידי לבקש דבר כזה מהתיכון ממקום שאני נכנע לתכתיביו-אני פשוט לא רוצה להכנס לעימותים איתו,בשנים קודמות לפני האיבחון היה לנו קשר מאוד מתסכל והענשתי אותו בלי סוף עד שהוא החל לשנוא אותי כל-כך עד שכמעט הפסדתי אותו כבן...