מה עושים עם ילד שמרביץ לעצמו?

אני אמא לילד בן שנתיים וארבעה חודשים פיקח ונבון לפני זמן מה כתגובה לכך שרציתילסרק את שערות ראשו והוא התנגד לכך בתגובה לזאת הרביץ לעצמו בראש ניסיתי שלא לייחס לכך חשיבות ולראות בזה כתגובה חולפת או אולי משהו שראה בגן והוא מחקה אותו אך לאחר זמן מה אינני יכולה להצביע על מה בדיוק עורר בו את חמתו שוב הגיב כך ובזעם צעקות ובכי נילוים לכך ודי סיגל זאת לעצמו כמעין דפוס שחזר על עצמו מידי פעם לאחרונה הופיעו תגובות חדשות והם צעקות הנילוות לבכי עד אשר הוא מאדים ובנוסף לכך נשיכת פרק כף ידו אנא מכם יעוץ ועזרה דחופים ראוי לציין כי איננו נוהגים באלימות או בבוטות בכל צורה שהיא

שלום טל, גיל שנתיים ידוע כמו?עד להתקפי זעם בלתי מווסתים, המשקפים שלב בו ההתפתחות הקוגניטיבית משיגה את זו הרגשית, וקיים קושי ניכר לשאת תסכול. התקף הזעם (טמפר טנטרום) עלול לעורר דאגה ובהלה אצל ההורים (בעיקר בפעמים הראשונות), שבתגובותיהם הנרגשות מחזקים את הדפוס. כך הילד לומד להפעיל את הוריו באמצעות התקף הזעם ה"נורא". לכן, התגובה הרצויה מול התקפים אלה היא כזו המשלבת קור רוח ואיפוק, ונכונות להישאר רגועים ככל האפשר (זה בהחלט לא קל!). אפשר להישאר קרובים לילד, ואפילו לרסן אותו בחיבוק חזק בניסיון להרגיעו, אך אין להיכנע לרצונו או להיכנס להסברים מילוליים ותוכחות. רק להרגיע. כשהוא ילמד שאינו משיג דבר באמצעות הצרחות, הן ייעלמו בהדרגה, לטובת ביטויים מעודנים ובוגרים יותר. בהצלחה ליאת