בדידות חברתית בגיל הגן

ביתי בת 5 לומדת בטרום חובה,.מרבית הילדים מגובשים משנים קודמות וגם החדשים השתלבו במהירות יחסית. חשוב לי לציין כי מעולם לא היו לה בעיות חברתית יש לה יכולת מילולית גבוהה מאוד. אתמול היא שאלה אותי מדוע אף אחד איננו מזמין אותה לשחק אחר הצהריים. ברור לי שהיא במצוקה . מידי פעם היא נוהגת להזמין אליה חברים אך לעיתים גם כאשר היא מזמינה היא נתקלת בדחיות כיוון שכל הילדים כבר קבעו להיפגש . היא איננה רוצה ללכת לימי הולדת של חברים בטענה שאיננה אוהבת את המפעילים\ליצנים . בגן יש המון מאבקי כח ואלימות מילולית ופיזית וברור לי שהיא נקרעת בין מה שמותר ואסור. האם להתנהג בכוחניות כמו שאר חבריה ולהיות שורדת או להיות ה"טובה" שלא מכה ולא מנבלת את הפה. ניסיתי לשוחח עם הגנת אך זו לוקה בחסר בכל התחומים היא עייפה וממתינה לפרישתה. בכל יום שאני אוספת את הילדה מהגן אני שואלת את הגננת איך היא הייתה ועונים לי נהדרת כאשר אני עומדת מהצד אני רואה שהיא משחקת עם ילדה או שתיים אך מאידך ישנם ימים שהיא משחקת לבד. מבחינה קוגנטיבית היא מבריקה ,שלחנו אותה לאיבחון והחלטנו להקפיץ אותה לכיתה א'. אנחנו מודעים לכך שזה לא אידיאלי אך לדברי הפסיכולוג היא תשתלב בכיתה א' קלות. אחת הסיבות שהחלטנו לעשות את הצעד הזה מעבר ליכולותיה הקוגנטיביות היא שגם מעברים רבים מידי גם עלולים לגרום לנזק ועל כן אני מעדיפה שתעשה מעבר לכיתה א' ולא לגן נוסף מחוץ ליישוב ההחלטה לא קלה. אך הניתוק מהילדים ביישוב אולי יעזור לה. כיצד אני יכולה להקל עליה לפחות עד שהשנה תיגמר? האם בסיום השנה לרשום אותה לקייטנה עם ילדי הגן על אף קשייה החברתיים איתם? בעבר אמרה לי גננת הרוטאציה בגן שלדעתה היא תופסת תפקיד של מבוגר וכיוון שהשפה שלה מאוד גבוהה ושיש לה יכולת ורבלית טובה הם לא יודעים "לקב ל את זה", האם זה הגיוני? נקודה נוספת שאני חייבת לציין שלרוב הילדה שלי היא מאוד חברותי בכל מקום אחר שאנחנו מגיעם אליו כאשר יש סיטואציה שבה היא נפגשת עם ילדים אחרים אין לה כל בעיה חברתית והיא משתלבת מצויין. .אשמח לקבל עצה כיוון שאני שבורה מכך שילדתי חווה תחושה של בדידות ואין בידי כלים לעזור לה

שלום יעל, מצוקתם של הילדים הבודדים מכמירת לב תמיד, ומותירה אותנו, המבוגרים, חסרי אונים ואובדי עצות. אחד האתגרים של הורים לילדים מחוננים נוגע לצורך לשמור על מידה של איזון בין התחום הקוגניטיבי לבין שאר תחומי התפקוד, שלא תמיד 'מבריקים' כמותו. הפיתוי להשקיע ולטפח את הסקרנות האוריינית עלול, לעיתים, להוביל להזנחת תחומים אחרים, ולהגדלת הפערים בין הילד המחונן לבין בני גילו. לכן, אני סבורה שלא נכון לוותר לה, למשל, על ימי ההולדת של חבריה, שכן ההשתתפות בהם היא חלק חשוב בחליפין החברתיים, כמקובל בכל גיל. כשקראתי את דברייך, הצלחתי לחוש (אולי זה רק נדמה לי, אך זה הרושם שהתקבל אצלי) בנימה שיפוטית כלפי קבוצת ילדי הגן ביישוב, שבניגוד לבתך ולילדים בכל מקום אחר, מתנהגים בכוחנות, מנבלים את הפה, ואינם מסוגלים לתקשר בשפה גבוהה. אני חוששת שעמדה כזו, גם אם אינה מקבלת ביטוי גלוי ומפורש, עלולה לחלחל אל המגע שלכם עם ילדי הגן והוריהם (שכנראה דומים למדי לכל האחרים), ולהרחיקם גם אם לא במודע. שווה לבחון את האפשרות הזו, ולנסות לאמץ גישה סובלנית יותר ומזמינה, כולל השתתפות בימי הולדת. אני מחזיקה בדעה שמוטב להשאיר ילדים ככל האפשר בתוך קבוצת הגיל שלהם, גם כאשר הם חורגים מן הנורמה אל עבר הקצוות. לכן, כמו שאת יכולה להבין, אני בעד קייטנה עם ילדי הגן, ומאמץ אמיתי לחבר אותה דווקא אליהם. בהצלחה ליאת