הפרעת קשב וריכוז

שלום ליאת בני בן השש אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז עם תנועתיות יתר. בשנה הבאה יעלה לכיתה א'. לילד יש קושי בלשבת רצוף, כאמור הוא בעל תנועתיות יתר. הילד ממצה את עצמו מהר במשחקים (חוץ ממשחקי מלחמה ושליטה שהוא אוהב..) הומלץ לי לרשום אותו לחוג רכיבה על סוסים, אך רק בגיל שבע. שאלתי, האם יש חוגים/פעילויות/סדנאות שאפשר כבר עכשיו לרשום אותו על מנת לחזק לו את הצדדים הקשים, למשל ללמד אותו שליטה עצמית וכו'? ולהכין אותו לכיתה א'? ועוד שאלה קטנה- יש לו נטיה "להציק" לאחותו בת השלוש, למשל לתת לה מכות קטנות,לקחת לה דברים,לדחוף אותה ,לדרוך לה על הרגל וכו' האם זה קשור לבעית קשב? האם זה קשור לקנאה (נשמע יותר הגיוני..)? איך להגיב כשזה קורה? (לא עוזר להעיר..) תודה. דפנה

שלום דפנה, בעיית קשב וריכוז עם היפראקטיביות היא בעיה נפוצה, שהשפעותיה חורגות אל מעבר להקשרים האקדמיים. המוסחות והאימפולסיביות משפיעות על הילד כמעט בכל תחומי התפקוד שלו, בין השאר גם על יכולתו לשאת תסכול ולעדן ביטויים תוקפניים. שליטה עצמית לא מוכרחים ללמוד בחוג ייעודי בעלות גבוהה. בעיני, לבית יש תפקיד מכריע כמעצב התנהגות (של כל ילד), וכמנחה את הביטויים הרגשיים ואת עוצמתם. כאשר בנך מכה את אחותו, דוחף אותה או מציק, עליכם לפעול ללא פשרות להפסקת פעולות האיבה. גם אם הוא מקנא (ילדי ADHD הם ילדים נורמליים, הסובלים - בנוסף - גם מכל הבעיות ה'רגילות'), אין להרשות לו לפרוק את קנאתו על חסרי ישע, ויש ללמדו דרכים חלופיות שאינן הרסניות לנפש או לרכוש. רצוי לא לוותר לו בגלל רחמים או "התחשבות", שכן הוויתור כמוהו כהחמצת הזדמנות ללמידת דחיית סיפוק והתחשבות. חוגי תנועה, למשל, יכולים ללמדו איפוק וסובלנות. כך גם פעילות יצירתית סובלימטיבית (עבודה בחימר, בצבע, בעיסת נייר). בהצלחה ליאת