עזרה דחופה לגבי אחיינית

שלום ליאת, מה שאני הולכת לכתוב כאן, צר לי עליו מאוד וכואב לי הלב עד כדי שריפה אמיתית. אני יודעת שהדברים הם חמורים וקשים ובשום אופן לא יישרו קו עם התפיסה הפסיכולוגית "הנאותה". אחותי ובעלה כל הזמן רבים ומידי פעם הוא עוזב את הבית, הפעם זה היה יותר רציני והוא שכר לו בית בנפרד. הבעיה שהיחסים הם מכוערים מאוד ויש בהם הרבה אלימות שגם בה הילדים מעורבים (לאחותי שלושה ילדים- שני בנים בגיל ההתבגרות המוקדם וילדה בת חמש). הבעיה היא שאני אבחנתי את אחותי כבעלת הפרעת אישיות גבולית, היא עוצמתית מאוד בכעסים שלה ובאלימות (המילולית) שלה כלפי ילדיה. לי זה כואב עד כידי דיכאון כי אני קשורה לאחייניתי מאוד, אך איני גרה לידה. כל פעם שאני חוזה באיזשהו אירוע של התבטאות של אחותי כלפי האחיינית שלי, אני מזדעזעת כאילו פגעו בי. (שהרי גם אני סבלתי מהתנהגויות לא מתקפות בעליל ולכן אולי ההזדהות הקשה מנשוא). לאחרונה, אחייניתי (שקשורה מאוד לאביה), מרטיבה גם בתחתונים ואחותי אומרת לה "חולה בראש". זה מכאיב לי נורא, היא מתייחסת באכזריות ובעוצמות אל ילדיה- אומרת להם כשהיא זועמת "הלוואי ותמות" וכל זה. איך אפשר לדבר כך לילדים? (גם אלי דיברו כך כשהייתי קטנה). אני מפחדת על אחייניתי מאוד ונכנסת לדיכאון חריף ביותר על כך. מה אפשר לעשות? יש לציין, שבאנו ממשפחה קצת "עתיקה" שלא מאמינה בטיפול פסיכולוגי ורואה בו פסול. בבקשה ליאת, עזרי לי. ייעצי לי מה אוכל אני לעשות? יש לציין שגם אותי אחותי קיללה כך בעוצמות קשות באותה שבת, כך שאני לא יכולה לומר לה יותר כלום. אגב אני גם כתבתי לך כבר פעם באותו נושא- כשאחייניתי אוננה מול הטלוויזיה ואחותי קראה לה "משוגעת". בבקשה עזרי לי.

באמת סיפור קשה וטראומטי. מקווה שיסתדר לך ולאחיינית שלך...

ערב טוב, את מתארת מצב בעייתי, של הורים הנתונים בזוגיות מורכבת ואלימה, ובאטמוספירה כזו הילדים משלמים מחיר כפול - הם גם נחשפים לגילויי התוקפנות של ההורים (זה כלפי זו או כלפי הילדים), והם גם מוזנחים רגשית מאחר והוריהם אינם פנויים 'לראות' אותם באמת. בהחלט יתכן שההרטבה, כמו גם הבריחה לאוננות (כפי שסיפרת אז), הם חלק מאיתותי המצוקה של הילדה, וראוי היה להקשיב להם ולתת מענה הולם. לרוע המזל, קשה מאד להביא מישהו לטיפול - בעיקר ילד - אם קיימת אווירה של עוינות וחשדנות כלפי פסיכולוגים ומטפלים. לפעמים ביטויי המצוקה של הילד זוכים למענה רק בהגיעו למסגרת חינוכית ממלכתית (גן חובה או בי"ס) שם נכנסים לפעולה גורמים מקצועיים, לפעמים גם פקידות סעד, שיכולים להפעיל לחץ על ההורים ולהפנות את הילד לטיפול מיטיב. המשיכי להיות דמות חמה ונוכחת עבורה, ככל שתצליחי ממרחק, ולקוות שנוכחות חומלת כזו תהפוך משמעותית ומנחמת כשמסביב סוער. בהצלחה ליאת