התמודדות עם ילד בן 9 - ד ח ו ף

בני הקטן בן 9 מפונק מאוד, לא מוכן להישמע לנו ההורים, במידה ואינו מקבל את מבוקשו מתפרץ בזעם צועק משתולל ולעיתים מכה, לאחרונה היו מספר ימים (לא רצופים)בהם החליט לא ללכת לביה"ס,איננו יודעים מה לעשות, אנו מענישים אותו ושוללים ממנו את הגישה למחשב, הוא מבקש סליחה מביע חרטה, אך ההתנהגות חוזרת על עצמה מידי כמה ימים, לתשובה מהירה אודה.

שלום ענת, בנך בן ה-9 קיבל כנראה תחושה שהוא ה'מבוגר האחראי' בבית, והוא המכתיב את הכללים. הגם שאנחנו חיים בחברה דמוקרטית, משפחה היא מערכת היררכית, בה המבוגרים הם בעלי הסמכות, והם המכתיבים את כללי ההתנהגות בבית, כולל החובות והזכויות. כאשר אנחנו מאפשרים לילד לקבל כל מה שהוא רוצה, או לפעול באלימות כשאינו מקבל את מה שהוא רוצה, הרי זה כאילו השארנו אותו ללא השגחה והכוונה, ללא דמויות סמכות שישמרו עליו (גם מפני דחפי התוקפנות שלו עצמו), וללא ההזדמנות ללמוד לאפק ולרסן את הדחפים והרצונות שלו. במצב כזה, ילדים עלולים לפתח קשיים רגשיים, חרדה, ובעיות חברתיות. לעיתים, הורים מזגזגים בין פינוק (חשוב להבחין היטב בין אהבה לפינוק, זה שני דברים שונים) לבין ענישה בצורה לא עקבית ולא יעילה, הילד מתבלבל, ההורים נמלאים אשמה ומבוכה, והבעיה אינה נפתרת. הפיתרון טמון, בדר"כ, ביכולת שלנו כהורים לפעול בדרך אסרטיבית ועקבית, תוך היענות קשובה, חמה ואוהבת לצרכים של הילד מצד אחד, אך עמידה על עקרונותינו החינוכיים, שמירה על גבולות המותר והאסור, מבלי לסגת ומבלי לאפשר לילד להפעיל אלימות. לפעמים הורים מצליחים להתארגן מחדש ולהחזיר לעצמם את הסמכות שהתערערה קצת, ולפעמים נדרשת הדרכת הורים, שמסייעת להם לעמוד טוב יותר וביעילות מול התובענות של הילד. אם את חושבת שקשה לכם לפעול ביעילות מול ההתפרצויות שלו, ולהגיב בצורה עקבית, פנו להדרכה אצל פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת