בן ואח שתלטן ומציק

בני בן הכמעט 9 מציק לאחיו ללא הרף וזאת מיום שהחל לדבר שנתיים לערך} הוא גם ווכחן , חצוף , מרשה לעצמו יותר מידי אני מוצאת את עצמי במאבק תמידי איתו, ונראה כי אנחנו מחריפים את המצב כשאנחנו צועקים עליו ומענישים, מצד שני אנחנו נוטים גם לוותר או להחליק וגם זה לא עוזר ניסיתי לפי עצתה של פסיכותרפיסטית לרכוש את אמונו שוב כדי שיבין שאני אוהבת אותו ונמצאת שם בשבילו ניסיתי לעזור לו לזהות את הדחף כשהוא כועס ומיד מגיב בהכאה כלפי אחיו ,היה שינוי קל אך שוב הכל חזר לקדמותו האם אני צריכה באופן קבוע לקבל יעוץ אני מאובחנת add ולא תמיד זוכרת עונשים שנתתי או מקפידה על רצף של התנהגות {כלפיו} ובנוסף בני הקטן שכנראה גם הוא מאובחן add סובל מאד מאחיו והפסיכולוג שאבחן אותו טוען שיש לו בעיה ריגשית ושהוא מרגיש כילד מאוים ולכן תופס את העולם כמאיים עליו ובגן מתנהג כמי שמשקים להרוג את "מי שקם להורגו" למרות שאין כל איום אמיתי כלפיו בגן.. אין לי ספק שלאחיו הגדול יש חלק בבעיה ניסיתי והסברתי לו שהוא עושה לאח שלו נזק במילים עדינות והוא הבטיח לעזור לי לחזק אותו אך לא ממש פועל בכוון בקיצור אני מתוסכלת ואין לי קצה חוט איך להשתלט על המצב בערב הם משחקים ומשתוללים ותמיד זה נגמר בבכי של הקטן שחוטף ממנו המון אביהם מידי פעם בחול וזה יקרה מחר כשהם יוצאים לחופש ואני כבר במתח... האם כדאי להעזר בסבתא ולהפריד בינהם לכמה ימים האם זה שהגדול לא ממש נפגש עם חברים קשור להתנהגותו? אנא עיזרי לי לסדר את הראש תודה רבה טל

שלום טל, בדר"כ, כאשר מעורבים כבר אנשי מקצוע ומטפלים בסוגיה המועלית לכאן, אני מעדיפה לא להתערב, מתוך אמונה שהכנסת גורם טיפולי נוסף וחיצוני מרוקנת את הטיפול הקיים מתוכן ומשמעות. לא הבנתי האם יש או אין טיפול, אך הזכרת פסיכותרפיסטית ופסיכולוג. אני מציעה מאד להמשיך ולהיעזר בהם, כמי שמכירים היטב את הדינמיקה המשפחתית ואת המאפיינים של כל אחד מכם. באופן כללי אוכל לומר כי למריבות אחים יש בדר"כ תפקיד או מטרה, וככל שנרבה להתעסק בהן כך נגביר את שכיחותן. בעיני, הדרך הטובה להפסיק מאבקים בין אחים היא פשוט להתעלם מהם לגמרי, גם במחיר של בכי. הורה שמציב את עצמו כשופט או בורר, מעודד בבלי דעת את המשך המאבק, ומשתף פעולה עם הכוחות המתאמצים למשוך אותו למעורבות באמצעות הריב. בברכה ליאת