הצילו הילד משקר

שלום לכולם, אני נעזרת בפורום זה מדי פעם כמשתתפת פסיבית והפעם אני חייבת עזרה בבקשה. בני בכורי בו 7 , תלמיד מצוין , בעל אינטליגנציה גבוהה במיוחד ( מאובחן). ילדתי לפני כחודשיים ומאז אני שמה לב שהילד החל לשקר. ( יש לי בת נוספת - אמצעית) אנו מנסים לתת לו תשומ ת לב כמו שהיה קודם וכמובן לא מחסירים מאמנו מאומה. יש לו בעיית "שכחה" ופטפוטים שהתרגלנו אליהן ואני הפכתי למנויה ב"כפר השעשועים" במחלקת כלי הכתיבה. הבעיה היא השקרים- קצת אחרי לידתי ( עם קשר או בלי) הבחנתי בכך שהילד משקר בייחוד בענייני ביה"ס אבל גם בדברים אחרים. בתחילה לא יחסתי לכך חשיבות ף אחר כך ראיתי שה הפך להיות הרגל ואז שוחחתי איתו והסברתי לו שאני לא אכעס אם לא העתיק מהלוח אלא אכעס יותר אם ישקר - וגם זה לא עזר אז התחלתי להעניש ולא לאפשר צפיה בטלויזיה , מחשב וכד'. אתמול כשחזר מביהס התעקש שאין לו שיעורים במקצוע מסוים כיון שהיו בחדר מחשבים ואני שאלתי מספר פעמים אם זה נכון והוא לא משקר ורק כשאמרתי לו שאתקשר לחבר לברר- הוא צעק שיקרתי ל ויש לי ב..... אני עוד שואלת למה המחברת מחוץ לאוגדנית אז הוא אומר כי יש שם מכתב שהמורה שמה לי שלא אאבד. הוא משקר ועונה תשובות הגיוניות בהחלט ודבק בגרסה שלו בלי לזוז ויש מקרים שאני ממש מאמינה כי בלבי אני אומרת לא רוצה שהילד "יגדל" בתחושה שאמא שלו חשבה שהוא שקרן. אני נמנעת מלשתף את יועצת ביה"ס שמא תיווצר סטיגמה על הילד - ואני יודעת שזה קורה. האם זה נפוץ בגיל הזה? האם זה קשור ללידה? מה עושים?

שלום שני, ילדים ומבוגרים משקרים כאשר הם סבורים שאמירת האמת תסבך אותם בצרות. מבחינה זו, בנך אינו יוצא דופן, והוא כנראה מאמין - למרות הבטחותייך - שאמירת האמת תסכן אותו בסנקציות חמורות יותר. כפי שאת רואה, ענישה 'מכאיבה' לא פתרה את הנושא, ואולי אף הגבירה אותו. פתיחות ואמון הם משהו שעלינו - כהורים - להרוויח במעשים ולא בדיבורים. אישית, אני מאמינה שאווירה לא שיפוטית, המאפשרת לילד אחריות, פרטיות, כבוד וחופש לטעו?ת, מפחיתה את הצורך שלו להתנהל במחתרת, ומזמינה אותו לשתף אותנו גם ב'פאשלות' הקטנות של היומיום. אם נייחס פחות חשיבות למחברת שנשכחה או למכתב מהמורה, נוכל להפחית את תחושת האשמה והבושה, ואת הצורך להתגונן באמצעות הסתרה ושקר. מה את אומרת? ליאת