בן 5.5 מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ חברתיים

בני בן יחיד בשלב זה, שלא מקבל כל מה שרוצה בבית. הכל במסגרת למה שנראה לנו. בגיל צעיר היה לפעמים מותקף ע"י ילדים תוקפניים בגן, עד שהפכנו את החינוך והרשנו לו להחזיר כפי שהותקף. היום הוא משתמש ביכולתו הפיזית ובכישוריו בקרטה, כדי להתמודד עם קשייםם בגן. פעם זה היה יותר בכי, היום זה משולב. יש לו פרצופים זועמים כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו והוא ישר מרים ידיים. היום קיבלתי טלפון מהגננת שאומרת שבתקופה האחרונה הוא נתקל בכוונה בילדים, לא מתמודד עם הצקות של ילדים אחרים אליו, עם שמות שמכנים אותו והדרך היחידה שלו היא מכות כאשר לפעמים זה ממש מסוכן. הגננת ממליצה לקחת אותו לפסיכולוג ילדים שיעזור לנו עם כלים להתמודדות עם הסביבה הלא כל נעימה מתוך טענה שאינו יודע להתמודד עם תסכולים או שכנראה לא נתנו לו להתמודד עם תסכולים עד כה. האם זה נכון להתחיל עם פסיכולוג כבר בשלב זה? האם יש עוד דברים שניתן לעשות? איזה טראאומה יכולה להיוצר לילד עם פגישת פסיכולוג בשלב כל כך מוקדם בחייו? תודה מראש

שלום רב, ילד בן חמש וחצי (ובעצם אף אחד) לא אמור להתייחס למפגש עם פסיכולוג כאל מפגש טראומטי. טיפול פסיכולוגי בילדים מתבצע דרך ובאמצעות משחק חופשי בחדר, המשקף את הקשיים ואת דפוסי ההתנהגות האופייניים לו. במקביל, הפסיכולוג מקיים שיחות הדרכה להורים, בהן הוא מנחה אותם כיצד להתייחס ולהגיב להתנהגויות הבעייתיות של הילד, וכיצד לחזק דפוסים רצויים. לאור מה שאת מספרת, נראה שהילד קיבל מכם מסרים מעודדי אלימות, ולכן אני מצטרפת להמלצה לפנות ולהיעזר, כך שתוכלו לסייע לו בשינוי. בהצלחה ליאת