ילד עם תאבון בריא מאוד ללמידה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

12/12/2009 | 12:44 | מאת: קטיה

שלום רב! בני בן שנה וחצי, אפרט מעט מהדברים שלימדנו אותו עד כה הוא מכיר את צבעי הקשת, צורות כמו אליפסה ומעוין, כ-50 חיות שאני לא ידעתי על קיומן, אין מצב שהוא יתבלבל בין אורנגאוטנג לגורילה, אפילו לאחרונה יודע לאיזה יבשת שייכת איזו חיה. לספור עד 10 הוא כבר יודע מזמן ומבין את המשמעות עד 3 כלומר אם יש 3 סוסים או 2, מכיר הרבה אותיות. אם הוא לומד מילה שמתחילה עם האות הוא אומר סירה, אות ס. הוא מאוד מתענין בעולם החיות והטבע (אולי אימו הגיאולוגית הורישה לו משהו בכל זאת) ויכול לצפות בסדרות של חיות שעות.כבר למד לדקלם (יודע להגיד ברצף רק 4 מילים) הרבה סיפורים, מעל 10. יודע להעביר ערוצים בטלוויזיה כך שיהיה מה שהוא אוהב ובמחשב יודע להעביר בין סרטים. הבעיה היא שאם לא יושבים ומלמדים אותו משהו חדש הוא נהיה אקטיבי מאוד ומראה סימנים של תסכול. אז אחרי ההקדמה המייגעת, הנה השאלות 1) כבר נגמרו לי הרעיונות מה ניתן ללמד אותו לא הצלחתי למצוא ברשת רעיונות שמתאימים לגילו. 2) אתמול סבתי שמרה עליו, והיא אמרה לי שהיא מודאגת כי לפני שהוא נרדם, כחצי שעה הוא ממציא משפטים. לדעתה אנחנו מעמיסים עליו יותר מדי אני רואה שהוא ממש לא בקצב של ילדים בגילו, ונראה לי שיש איזה חלון זמן של סקרנות שהוא נמצא בה, ברור שכאמא אני גאה כשכל האמהות מופתעות מאוד מהסיפורים שלו- אבל מצד שני אני מפחדת שהוא פעיל מאוד, ואם לא נעמוד בקצב שלו יהיו לו בעיות התנהגות. אשמח לתשובה בעניינו

לקריאה נוספת והעמקה
13/12/2009 | 14:42 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום קטיה, יכול להיות שבנך באמת סקרן וחכם בצורה יוצאת דופן, אך גם אם כך הדבר, יש לספק את הסקרנות והרעב לידע באופן המותאם לגילו. בגיל שנה וחצי אותיות ומספרים אינם רלוונטיים לו כלל, וגם לא מוצאו האתני של האורנג-אוטנג. אני חוששת שאי השקט שלו, או מה שאת מפרשת בטעות כניצנים של בעיות התנהגות, יכול להיות דווקא תסכול ושיעמום מול כמויות הידע המיותר הנדחס למוחו ללא צורך. בעיני, ילד בן שנה וחצי (גם אם הוא גאון) יעדיף פעילויות מהנות, שיספקו לו גרייה עשירה של כל החושים, ידע על סביבתו הקרובה והמיידית, וחוויות מהנות בקרבתכם, הכוללות גם העשרה (אך לא רק). דאגי לפעילות מוטורית מגוונת (מסלול מכשולים, משחק חופשי בגן שעשועים הרפתקני, משחק בקופסאות קרטון גדולות, בקוביות, מפגש עם בע"ח ממשיים, כולל ליטוף והתכרבלות, טיולים בטבע, וכיוב'). הפגישי אותו עם ילדים ואנשים מעניינים, חשפי אותו למוסיקה מגוונת, והשאירי את חידוני הטריוויה לגיל מאוחר בהרבה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים