עשיית הצרכים במכנסיים

בני בן 5 לאחרונה החל בעשיית הצרכים במכנסיים, עושה לי הרושם שהוא מתאפק מאוד, מרוכז במשחקים, טלויזיה או כל דבר אחר ופשוט יוצא לו במכנסיים, הדבר חוזר על עצמו מידי יום, גם בגן הוא חוזר לבית במכנס רטוב ומלוכלך מיציאה של צואה. אני זקוקה לעזרה או עצה כיצד עליי להגיב? ומה ניתן לעשות?

שלום קרן, אני מעתיקה לכאן, למענך, תשובה שנתתי לפנייה דומה. אם יהיו שאלות נופות, אשמח לעזור. * אוסף המאפיינים שאת מתארת יכול להיות קשור לתופעה מוכרת הנקראת "הצטאות" (אנקופרזיס). כמובן שאבחנה יכולה להיעשות רק לאחר בירור פנים אל פנים ולא דרך פורום אינטרנטי. אנקופרזיס היא הפרעת הפרשה שיכולה לנבוע הן מגורמים פיזיולוגיים (קשיים בשליטה בסוגרים) והן מגורמים רגשיים, הקשורים בדר"כ למאבקי כוח ושליטה בין הילד להוריו. לבד מההתמודדות עם בעיית הצרכים, קיימת גם התמודדות נוספת, עם לעג או דחייה מצד הילדים או הצוות המטפל, ועם ביטויים של כעס, אכזבה או מורת רוח מצד בני המשפחה הסובלים, לעיתים, מאי נוחות רבה בגלל ההפרעה. לכן, לפני הכל, מומלץ לערוך בירור אצל רופא הילדים, שישלול גורמים גופניים. מההיבט הפסיכולוגי, עיקר המאמץ מתמקד בדרך כלל בהפחתת המתחים במשפחה (כמובן שאין טעם רב בענישה, שיכולה רק להחריף את הבעיה) ובשכלול מיומנויות ה'טיפול העצמי' וההחלפה המהירה והשקטה של הבגדים ע"י הילד עצמו. חשוב לזכור שאחת מתופעות הלוואי העצובות של האנקופרזיס היא הפגיעה בדימוי העצמי של הילד והבידוד החברתי שלו. כהורים, מוטלת עליכם מטלה מאתגרת של סבלנות ואורך רוח, יכולת קבלה והכלה שנראית לעיתים כמעט בלתי אפשרית. הבשורה הטובה היא שברוב המקרים הבעיה חולפת מעצמה. נסו לגייס את מרב הכוחות והסבלנות למען בתכם, ולאהוב אותה הכי חזק שאתם מצליחים. אין תרופה טובה מזו. בברכה ליאת

תודה רבה על תשובתך, הנושא מאוד מטריד אותי ואינני יודעת כיצד עליי להתמודד עם הבעיה. אשמח לקבל עצתך לגבי איש מקצוע מקצועי ואמין שיוכל לעזור לנו. האם תוכלי להמליץ לי בנוסף על חומר קריאה בנושא, המידע שמצאתי באנטרנט לא מספיק לי ומתמקד בעיקר בבעיה ואילו אני זקוקה לדרכי התמודדות. אני מרגישה חסרת אונים אודה לכל מידע נוסף

כאשר אני עם הילד בבית אני מקפידה כל הזמן להזכיר לו להתפנות אפילו עומדת על כך שישב בשירותים על הבוקר טרם צאתו לגן, כל זאת כמובן בניסיון שלא יברח לו במהלך היום בגן, יש ימים שזה מצליח, האם זה בסדר להזכיר לו לעשות כל הזמן ולעמוד על זה שישב באסלה, או שחלילה הדבר יוצר לחץ רגשי נוסף? מה דעתך? ושוב...תודה