כיצד להתמודד

שלום בתי בת 3 בערך מתמודדת עם לידת תינוקת. כשהיא נוגעת בה באופן לא עדין, מניחה את ראשה על בטנה אנו מעירים לה והיא מקבלת זאת קשה, כועסת ונותנת מכה לי או לבעלי. אנו אומרים לה שאנו יוןדעים שהיא כועסת אך אסור להכות אותנו. ניסינו להכניס אותה לחדר כשההתנהגות חוזרת על עצמה (לא מייד, אלא מזהירים מראש) אך יש התלבטות האם זה "הוגן" כלפיה? הרי קשה לה. ברור שאנו עוטפים אותה בכל דרך אפשרית, חיבוק, נשקה, התפעלות ממשחקיה ובילוי זמן איכות, אך כאמור גם מציבים את הגבול כשנדרש. האם זה בסדר

שלום נועה, אני חושבת שאתם נוהגים נכון ובהגינות כשאינכם מרשים לבתכם לפגוע בתינוקת או לנהוג בה בחוסר רגישות. העובדה שקשה לה אינה מתירה לה להתנהג באלימות, ולפגוע בחסרי ישע. העובדה שאתם עוטפים אותה באהבה ותשומת לב כשהיא טובה וחביבה, ומציבים גבול ברור כשהיא אלימה, משדרת מסר חשוב: "אנחנו אוהבים אותך מאד, כייף לנו איתך, ואנחנו שומרים עליך כדי שלא תפגעי באנשים שאת אוהבת". אין לאפשר לילד, בשום גיל ובכל מקרה, להרים יד על הוריו, גם אם הוא כועס או פגוע. לטווח הארוך יש בכך נזק גדול, כולל התפתחותן של בעיות חרדה וקשיי הסתגלות. אני רוצה לחזק אתכם, ולעודד אתכם להמשיך לנקוט עמדה חד משמעית ובלתי מתפשרת כלפי התנהגות אלימה, תוך שאתם מכוונים אותה לפעילות חלופית שתאפשר לה לפרוק מתחים וכעסים (פעילות גופנית מאומצת, פעילות יצירתית באמצעות משחק, ציור, פלסטלינה וכד', חבטה בשק אגרוף, וכו'). בברכה ליאת