התמודדות עם מות של קרוב

שלום רב, בתי בת 4 ולפני כ-3 שבועות נפטר הסבא שאליו היתה מאוד קשורה.נהגנו להתראות איתו המון למעט ב-5 שבועות האטחרונים בהם היה מאושפז בבי"ח לשם לא הבאנו את הילדה.עוד כשהיה מאושפז נהגה לשאול שאלות כגון על מה הוא ישן,איפה הוא מתקלח ועוד. הילדה לא ישנה טוב בלילות מאז המות הסבא,קוראת לאבא שלה סבא בידיעה שהיא טועה (לאחר שהערנו את תשומת ליבה)ובתגובה ענתה אני יודעת אז מה?כיצד להבהיר לה שהוא לא יחזור ושאין טעם לשאול עליו ולחכות לשובו אשמח לקבל תשובה

שלום אפרת, ילדים הם חלק מהמשפחה, וכשפוקד את המשפחה אסון, הילדים הופכים - אם נרצה או לא נרצה - מעורבים ושותפים. ילדה בת 4 צריכה לדעת על מות סבה האהוב, לקבל הסבר המותאם לגילה, והרבה תמיכה וניחומים שיקלו על סבלה. ילדים צעירים מודעים כבר לעובדת קיומו של המוות, ובכל זאת, כשהוא פוקד את המשפחה, יש להקדיש תשומת לב לאופן בו מציגים לילד את העובדות. אני מציעה לספר על מחלתו הקשה של סבא, ועל כך שאנשים מבוגרים מאד (או זקנים, אם זה הולם למקרה שלכם) לפעמים מתים ממחלות קשות. תוכלו להדגיש כי המת מפסיק לסבול, ואינו מרגיש שום כאב. אני מציעה לא לנסות לברוח לרעיונות מופשטים כמו גן עדן או "עלייה לשמים", שכן ילדים מתקשים להתמודד עמם. האמת הפשוטה עדיפה במקרה כזה (לפחות בעיני). הייתי אומרת שאת המתים קוברים בבית הקברות, שזה מקום יפה ומטופח, "ובקרוב תוכלי לבוא איתנו לשם, ולהניח פרחים יפים על הקבר של סבא". בשלב הזה, כדאי להתמקד בהיבטים הרגשיים של האבל, בכאב, בגעגוע, בצער הנורא על כך שסבא לא יחזור. "אבל תמיד נזכור אותו, נזכור את הרגעים הכייפים איתו, ונמשיך להסתכל בתמונות, לחייך, ולאהוב אותו גם כשהוא כל כך חסר". יש לצפות לתגובות רגשיות מכל סוג שהוא, לאפשר כל ביטוי להם, ולספק את המענה התואם לכל שאלה שתתעורר. הדרך הטובה ביותר להתאים את המענה לצרכים של הילדה, היא פשוט להקשיב למה בדיוק היא שואלת, ולהסתפק בתשובות קצרות וענייניות. אני ערה לכך שנושא המוות מעורר הרבה רגשות ופחדים גם אצלנו, המבוגרים, ואיש מאיתנו לא יודע באמת הכל על שאלות החיים והמוות. אם תחושו קושי או מבוכה מול שאלות קשות, אפשר לומר בפשטות "אנחנו לא יודעים הכל". אני מאחלת לכולכם שתוכלו לצער, ושתמצאו נחמה באהבה והנחת המשפחתית. ליאת

תודה רבה על תשובתך עזרת לי מאוד אני מאוד מעריכה את זה