מתבגרת בת 14

היא זקוקה לעזרה ולא מוכנה ללכת לטיפול, היא סובלת מקשיי הסתגלות חברתיים, היא לא מוכנה להיפתח, בגלל הקשיים היא לא רוצה ללכת ללימודים, היא לא מוכנה ללמוד, יש לה דימוי עצמי מאוד נמוך למרות שהיא ילדה חכמה ויפה, הצלחנו לנטוע בה תקווה לעבור לבית ספר אחר, והיתה בה התלהבות, אבל בגלל מכלול הדברים שהזכרנו היא לא התקבלה. מה צריך לעשות, ואיך ומביאים אותה לידי כך שהיא תסכים ללכת לטיפול ????

שלום אורית, למרבה הצער, אי אפשר (למעט מקרים יוצאי דופן ובחסות החוק) לכפות על אדם טיפול נפשי, וגם אם כן, ספק אם היה נעזר בטיפול כפוי. עם זאת, נטייתם של מתבגרים למרוד להתנגד להוריהם עשויה להוביל אותם להפגנות כוח שלא תמיד משקפות את עמדותיהם האמיתיות. מה שאני מנסה לומר כאן, זה שלא בטוח שבתך לא רוצה להיעזר, ויתכן שהתנגדותה תיחלש בתנאים מסוימים. תוכלי לנסות לאתר את הדמויות המקורבות אליה, ולהשתמש בהן כסוכן-מסייע. לפעמים חברה טובה או קרובת משפחה יכולות להשפיע ולשכנע 'בנעימים' במקום בו ההורים נכשלים. אפשר להציג את הטיפול הפסיכולוגי כסוג של מותרות שאתם מוכנים לתת לה, ולהתחייב לא להתערב בו מעבר למה שהיא עצמה תאשר. זה המקום להדגיש עוד דבר חשוב: לעיתים, מתוך חוסר אונים, עייפות והצטברות של כעסים, נוטים הורים ובני משפחה להציג את מי שנזקק לטיפול פסיכולוגי כבעייתי (במקרה הטוב) או כחולה, פסיכי או משוגע (במקרה הרע מאד). לצערי, אני נתקלת בתופעה הזו לעיתים קרובות מדי. במקרה כזה, יהיה קשה מאד לגייס שיתוף פעולה או נכונות להתמסר לטיפול. אני בטוחה שלא זה המקרה אצלכם, אך מנצלת את ההזדמנות להאיר את הנקודה החשובה הזו, למען קוראים אחרים. במיוחד כשמדובר במתבגרים, חשוב להתייחס אל הטיפול כאל הזדמנות או צ'ופר, ולא כאל ניסיון 'לתקן' אותם. בהצלחה ליאת