קשיי הסתגלות לגן .

ביתי בת שנתיים ושמונה חודשים. בספטבר השנה החלה בפעם הראשונה ללכת לגן. (גן פרטי המונה 16 ילדים). לפני כן היתה אצל הסבתא אשר העניקה לה חום ואהבה ללא גבולות. בימים הראשונים בגן בזמן הפרידה בבוקר, ביתי לא היתה מוכנה לעזוב אותי ובכתה. לאחר כשבוע הבכי פסק אבל בכל השעות אשר ביתי נמצאת בגן היא לא מדברת כלל כל שעות היום ולא משחקת עם ילדים. בתחילה גם לא היתה אוכלת , אבל במשך הזמן התחילה לאכול מעט. אני מאוד מודאגת מכך שביתי במשך שעות רבות לא מוציאה מילה מפיה ואף לא מתחברת לילדים. כשאני מעלה זאת בפני הגננת והסייעת הן פוטרות זאת בתשובה שהכל יעבור והיא תתחיל גם לדבר. האם זה נורמלי שזמן רב כ"כ הבעיה לא נפתרה ובמשך יום שלם ביתי לא מדברת כלל ומה ניתן לעשות לפתור את הבעיה . אשמך לקבל תשובה.

שלום יעל, יש ילדים שלוקח להם יותר זמן להסתגל למצבים חדשים ולא מוכרים, ולפי התיאור שלך אפשר להבין שלמרות הקצב האיטי, בכל זאת יש התקדמות. כרגע, אפשר לסייע לה אולי בדרך של יצירת קשרי חברות עם ילדות/ילדים מהגן בשעות שאחרי הגן. גם אם את מרגישה שאין לה כרגע צורך חברתי מוגבר, שווה לזמן לה הזדמנויות לשבירת קרח ברמה הפרטנית, כדי שתחוש פחות בדידות בגן. נסי לתאם עם אחת האימהות מהגן מפגשים חברתיים ביוזמתכן, ולראות אם תהיה בשורה מהכיוון הזה. אני מצטרפת לעמדה של הגננות, ומזמינה גם אותך לסמוך על בתך, ועל יכולתה להתערות בהצלחה בגן. בברכה ליאת