הסתגלות בגן חדש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום אני אמא לילד חברותי חם אוהב מאושר ושובב בן שנתיים שנכנס השנה פעם ראשונה לגן,לפי ראות עיני בני טרם הסתגל לגן מכמה סיבות שנראות לי לעין:בני עדין נכנס בבכי לגן בבוקר כאשר אני לוקחת אותו מהגן ושואלת איך היה לו בגן אומר "לא רוצה" שואלת היה לך כיף והוא עונה "לא" כאשר שואלת האם אוהב את הסיעות בגן אומר לא כאשר שואלת לגבי משפחה וחברים אומר "כן" , "הרבה" הוא יודע להבחין בין כן לא והרבה. נראה לי מאוד מוזר חוסר הסתגלותו בני ילד מאוד סתגלן וחברותי כאשר רואה את הגננת מחוץ לגן לא מגיב לה. אני לא רואה חמימות של הסיעות כלפי בני,בני ילד שובב וסקרן עוד לא אמרו לי פעם אחת משהו לגבי "שובבתן" של בני. כאשר אומרים לו הולכים לגן הילד ממש מתחיל לבכות,ואומר לא רוצה ברגע שאני מזכירה את המילה גן זה פשוט עונש בשבילו. האם חששותי מוצדקות האם אני דורשת יותר מהמצופה. האם בגיל הזה לא משחשוב זה חום ואהבה. אשמח לשמוע תגובות
שלום לאמא הדואגת, זהו סוג השאלות שגורמות לי להתפתל באי נוחות, לחשוב הרבה לפני שאני כותבת, ולחוש מידה של חוסר אונים. אני מרגישה כך, אולי מתוך הזדהות עם חוסר הידיעה שלך, ואי השקט שמתעורר במצבים כאלה. כדי לחלץ את עצמי מהמבוכה, אני יוצאת מנקודת הנחה שהורים המכניסים את ילדם הקטן לגן בפעם הראשונה (אמנם לא רק בפעם הראשונה, אבל אז זה הכי בולט) עושים את כל המאמצים לוודא שמדובר במסגרת טובה ומקצועית, עם צוות חינוכי מיומן, המצוייד גם בגישה ובתכונות הנכונות וההכרחיות לעבודה עם ילדים. כאשר כך הדבר, אפשר לתלות את הקשיים של ספטמבר-אוקטובר בתהליך הקליטה וההסתגלות של הילד, ולא בדברים אחרים. במקרים מסוימים אחרים, מעטים יחסית, הילד מגיב בביטויים קשים של התנגדות, שמקורם בחולשותיה של המסגרת. אם התצפיות שלך על ילדים אחרים בגן מגלות תמונה דומה, דהיינו - קשיי פרידה עקביים, קרירות ואדישות של הצוות, היענות נמוכה לצרכים של הילדים, וגישה חינוכית שאינה עולה בקנה אחד עם תחושות הבטן שלך, שוחחי עם אמהות נוספות ונסי לחוש את הדופק. אני חושבת שרק אז תוכלי לקבל החלטה. בתום כל המגילה הארוכה הזו, אוכל לומר בביטחון, שיש לא מעט ילדים שמתקשים להיפרד בבוקר מאמא, ו'סוחבים' את הקושי גם מעבר לתקופת ההסתגלות ה'רשמית'. זה יכול לקרות גם בגנים המעולים, וחולף עם הזמן ועם הביטחון והאמון שמבססים גם ההורים ביחס לגן ולצוות. מקווה שהצלחתי לעזור במשהו... בהצלחה ליאת