קשר משפחתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, אינני יודעת אם זה המקום המתאים, אך אני מרגישה שאני זקוקה לייעוץ מקצועי. אני אם ל-2, בת שנתיים וחצי ובן שנה. ברוב ימות השבוע אני מתפקדת גם כאם וגם כאב מאחר ובעלי עובד משמרות. מיום שבתי נולדה, אחותי הגדולה והרווקה ממלאת המון מקום בחיי (ולא תמיד בגלל שאני רוצה או צריכה), מה שכיום הביא למצב שבתי רוצה ומעדיפה אותה על פניי ועל פני אביה. בזמן שאני ואחותי מתווכחות זו מחליטה שהיא לא מדברת איתי וגם עם ילדיי (???). הוויכוחים שלנו לרוב הם בנושא הילדה, שאני לא רוצה לתת לה ממתקים בשעות הערב והיא נותנת, אני לא מסכימה משהו והיא מוותרת לה. אני מרגישה שהיא מתערבת לי יותר מדי בחיי וברור לי שאם אני רוצה להפסיק זאת זה יהיה חד משמעי מצידה (אין אצלה באמצע, זה או שחור או לבן). אני יודעת שהיא עוזרת לי המון במקרים רבים, וגם חשוב לי הקשר איתה- זו אחותי אחרי הכל. אך כיום אני אובדת עצות, אני מרגישה שביתי מבולבלת ולא יודעת מי הדמות הדומיננטית בחייה, אני תמיד האיש הרע. כל פעם מחדש יש לי וויכוחים איתה בנושא הילדה, ואני מרגישה שהיא לא מנסה להיות אחותי אלא מנסה להיות אמא מחליפה לביתי (היא תמיד אמרה שביתי ממלאת את חייה, ושביתי היא התקווה שלה לחיים וכל מיני משפטים כאלה). מי שסובב אותי אומר שאני חייבת להפסיק את הקשר הזה כי אחותי אובססיבית לביתי ואני רק פוגעת בביתי וגורמת לנזקים. מה שסיפרתי זה על קצה המזלג, יש ימים שהיא יושבת לי על הנשמה (מה הילדה אחלה/לבשה/התקלחה/שיחקה) מי האמא פה?????? בנוסף היא יודעת שבבייתי יש "חוקים", אחרי 8 בערב אף אחד לא מגיע ובכל זאת היא מגיעה, למרות שזו השעה היחידה להיות עם ילדיי- להאכיל/לקלח/סיפור ושינה. אני חייבת עזרה, כיצד לפעול, מה לעשות, איך להסביר לביתי, אני מיואשת ולא מסוגלת להתמודד עם המצב הזה יותר. בתודה מראש !!!
שלום לנואשת, מצב בו הרצון שלך, החוקים והכללים שלך, ואפילו ילדייך, כפופים לרצונותיו וגחמותיו של אדם אחר (חשוב ואהוב ככל שיהיה), הוא אכן מצב מייאש. אם אדלג לרגע אל המשפט האחרון שלך, אני תוהה מה בדיוק את מבקשת להסביר לבתך בת השנתיים? ילד בן שנתיים - כמו ילד בכל גיל - זקוק להורים שאוהבים אותו, שדואגים לחינוכו, לצרכיו, לסדר יומו, לרווחתו ולבריאותו. כפי שזה נראה כרגע, את מוסרת לאדם אחר את משימת ההורות והאחריות על בתך. התיאור שלך, שלדברייך ניתן "על קצה המזלג", מעורר אצלי לא מעט שאלות. איפה אביהם של הילדים? מדוע הוא פינה את מקומו כשותף מלא בגידול הילדים לדמות אחרת? (עבודת משמרות אינה פוטרת שום אב מתפקידיו כהורה) מדוע את מופעלת באמצעות מניפולציות רגשיות מצד אחותך? מה תפקיד הוריכם שלכם בתמונה הזו? מדוע את מוכנה לנדב את בתך לתפקיד כה מכריע בחייו של אדם הנמצא מחוץ למשפחה הגרעינית שלה? אני סבורה שהבעיה לא תיפתר באמצעות עצה אינטרנטית, ומעודדת אותך לפנות לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך להתמודד עם כל השאלות שעולות סביב הקשר המשפחתי שלכם, ויחזיר לך את החזקה על ילדייך ועל חייך. גם אם ה'בעיה' כפי שאת מבינה אותה כרגע קשורה לאחותך ולאישיותה הדומיננטית, נראה שמעשי יותר (וקריטי עבור ילדייך) לסייע דווקא לך. אל תתמהמהי ליאת