בעיית התנהגות של פעוט

היי, אני אמא לילד מקסים בן שנתיים ותינוקת בת 7 חודשים. כרקע, אני רוצה לציין שמאז בני נולד הוא מקבל תשומת לב ואהבה בכמויות אדירות מאיתנו ומכל המשפחה והסובבים אותו. פשוט מרעיפים עליו אהבה בשפע, נשיקות חיבוקים והכל. כשביתי הקטנה נולדה הוא עבר תקופה מאוד קשה של קנאה בה היה נושך אותי המון. התקופה הזו עברה למזלנו והוא התחיל להבין שיש עוד מישהי בבית , למרות שהיא לא מקבלת אפילו רבע מתשומת הלב לה הוא זוכה . ( האם זה יכול לפגוע בה ? האם היא יכולה כבר לחוש זאת ? אנחנו משתדלים לפצות אותה כשאנחנו לבד איתה ופחות מולו .) בספטמבר האחרון הוא נכנס לגן ( עד השעה 13:00 ולאחר מכן מתקבל בבית ע"י סבתו שמטפלת באחות הקטנה ), לאחר תקופה של כמעט שנתיים בבית עם סבתו ומאז שאחותו נולדה – איתי. באופן כללי, נראה שטוב לו בגן. הוא מאוד רוצה ללכת בבוקר וכשאין גן אז הוא מבקש ללכת לגן. מאז שהתחיל את הגן, הוא הפך פשוט ל"דבק" שלי מהשנייה שאני חוזרת מהעבודה. הוא בוכה המון ורוצה רק על הידיים. לא מוכן שאף אחד יתקרב אליו ואף נותן מכות לפעמים למי שמנסה. הוא מתעורר בלילה בבכי היסטרי ורוצה רק אותי ורק כך נרגע. הוא גם נהפך אלים מאוד כלפי אחותו ואביו. אם היא מנסה להתקרב אליו הוא פשוט מכה אותה או הודף אותה בכעס. הוא גם מכה אותי לפעמים ( במיוחד כאשר אני מאכילה אותה ), זורק אוכל על הרצפה. כשדבר כזה קורה, אני מענישה אותו בכך שאני שולחת אותו ל"עונש" שנמצא בפינה במטבח ( ממש לידינו, כך שהוא רואה אותנו תמיד ) לאחר העונש אני מבקשת ממנו שיבקש סליחה מאחותו או ממני וייתן נשיקה. הוא אכן נותן נשיקה ( הוא אינו יודע לדבר ) אבל לאחר דקות מועטות הוא שוב מכה או זורק אוכל על הרצפה או עושה כל דבר שעליו כבר נענש. מה עליי לעשות ? יוצא שאני מענישה אותו המון, כועסת עליו המון. ניסיתי להיתעלם כשהרביץ ולא עזר. ניסיתי פשוט לחבק אותו ולנשק – גם לא עזר. מה עליי לעשות ???

שלום מורן, כדי לא לחזור על עצמי, אפנה אותך לתשובות שנתתי על פניות מאד דומות. את מוזמנת לחדד ולשאול עוד, אם תרגישי שנותרו שאלות ללא מענה. ראי תשובתי למישמיש מתאריך 14.9.09 למירב מתאריך 9.9.09 לשיר מתאריך 18.8.09 לרוני מתאריך 15.7.09 ועוד. אני מניחה שחלק מהקושי לעצור את התנהגותו התוקפנית קשור לכך שאת מייחסת אותה לפגיעו?ת שלו או לקנאה שלו באחותו, או לאהבתו הגדולה אליך. למרבה הצער, גם בתקופות משבר, לא נוכל לאפשר לילדים לתקוף ולפגוע בבני משפחה או באנשים אחרים, וכלל זה יפה לכל גיל. אני ממליצה לך לדפדף עוד קצת בפורום שלנו, ואם תרגישי שאינך מוצאת פיתרון בכוחות עצמך, פני להדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת

היי ליאת, קראתי את התשובות שהפנת אותי אליהן. לא כל כך הצלחתי להבין את הדרך בה יש לפעול. ( בבקשה אל תפני אותי להתייעצות עם פסיכולוג, כי אני לא יכולה כרגע... ) אם הבנתי נכון, כשהוא מכה- אותו בן אדם צריך להרחיק אותו ממנו לשעה שלמה ? מבלי להתייחס אליו בכלל ? הוא לא קטן מידיי ויקבל זאת כדחיה ??? זה לא יפגע בו ??? וכשהוא מכה את אחותו, אני צריכה להיתעלם ממנו לשעה ? הרי אני שוהה במחיצת התינוקת... מה עושים עם זה שהוא "דבק" אליי ? האם כן להרים אותו על הידיים או לתת לו פשוט להמשיך לבכות ( כי הוא ממשיך עד שכבר אין לו קול..) האם כשהוא זורק אוכל, נכון להוציא אותו מכיסא האוכל ולסיים את הארוחה ? יש איזושהי דרך כללית בה צריך לפעול איתו? להפסיק את פינת העונש לשתי דקות ? כי הבנתי שאת טוענת שזה עיניין טכני עבורם.