בעיות הסתגלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום בתי בת שנתיים וחודשיים. שנה שעברה היתה במסגרת פרטית של 18 ילדים על 4 מטפלות. היא ילדה מאוד חמה ומאוד אוהבת שנקשרת מאוד בקלות (היא בוכה כשילדים איתם היא משםקת בגינה הולכים הביתה). השנה היא במעון 35/3 בתחילה היה סביר אולם מתחילת השבוע היא מסרבת ללכת, בוכה בכי הסטרי שממשיך גם במהלך היום בגן, היא מתבטאת ומביעה את הסבל שלה באומרה לנו שלא טוב לה בגן של "גדולים", היא ברגרסיה בגמילה ורואים שלא טוב לה.. משיחה עם צווות הגן עולה כי היא הילדה שלה הקושי הרב ביותר להסתגל ואנו לא רואים שינוי עם הימים. אנו שוקלים להוציא אותה ולהכניס אותה חזרה למסגרת הפרטית עם ילדים והמטפלות שהיא מכירה. האם זה נכון לעשות כך? האם לא כדאי שניתן לה להתמודד עם השינוי הנ"ל (ככל שייקח) ולו רק בגלל ששנה הבאה היא כבר בטרום טרום חובה וצפויים לה בחיים עוד הרבה שינויים? מה הייתם ממליצים לי? מה הכי נכון עבורה?
שלום נושי, כמו שאת בטח רואה, יש כאן בימים האחרונים לא מעט פניות סביב קשיים בתהליך הקליטה בגן. מבחינה זו, לא רק שבתך לא לבד, אלא שהתנהגותה נורמלית וצפויה, לפחות כל עוד מדובר בשבוע-שבועיים הראשונים. הישארות במסגרת הקודמת, רלוונטית רק כל עוד היא נעשית מתוך החלטה שקולה, ומתוך לקיחה בחשבון של כל ההשלכות האפשריות. אני מציעה לא לנהוג בחיפזון, ולאפשר תקופת הסתגלות. אחרי הכל, אם החלטתם להעבירה לגן של גדולים, ודאי היו לכך סיבות, והייתה הסתכלות על הצרכים המשתנים של בתכם. נסו להקל עליה במידת האפשר, להוציא אותה מהגן מוקדם יותר בשבועיים הראשונים, ולעודד חברויות חדשות ע"י מפגשים אחה"צ. חשוב לזכור שגם ילדים שמסתגלים לאט יותר ומגלים קשיים בתחילת השנה, מצליחים בסופו של דבר להשתלב בהצלחה למסגרת החינוכית, כל עוד מדובר במקום איכותי וטוב שנבחר בקפידה מתוך התאמה לצרכים הספציפיים של הילד. עוד קצת סבלנות! בהצלחה ליאת