דחוף ביותר!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/01/2009 | 23:52 | מאת: נעם

שלום וברכה.. יש לי אחות בת 16 (צעירה ממני ב 12 שנה), יש לה חתול מזה 6 שנים .. קשורה אליו מאוד. החבר הכי טוב בשבילה. הבעיה שלפני יומיים קיבל שיתוק עקב בעיה בלב.. מאושפז כבר יומיים עם טיפול אינטינסיבי שלדעת הרופא הסיכוי שיחלים שואף ל-0.. והוא שוקל להרדים אותו מחר סופית!! היא מתאבלת ולא מפסיקה לבכות!!! קשה לי לכל המשפחה לראות אותה ומנסים כמה שיותר לתמוך בה... השאלה האם לקבור אותו קרוב לבית(בחצר הבית) או כמה שיותר רחוק? אני שואלת מבחינת ההשלכות על מצבה הנפשי, ואורך תקופת ההתאבלות? אנחנו מפחדים שזה ישפיע עליה לרע אם תחליט שרוצה לקבור אותו קרוב.. אנא זה דחוף , רוצה דעתכם הטיפולית.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
06/01/2009 | 00:59 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נועם, אובדנים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, ואובדן חיית מחמד אהובה יכול להיחוות כאבל לכל דבר. הדאגה הרבה שלך, משקפת את ההבנה הזו, ואני מקווה שתצליחו להעניק את התמיכה והחמימות הנדרשים בעת כזו. הבכי המר אותו הדגשת כל כך נראה תואם מאד למצב, וככזה - אינו מדאיג. אני מציעה להתייעץ עמה בשאלת הקבורה ולנסות לכבד את רצונה ככל האפשר. בין שתי האפשרויות שהזכרת (חצר הבית או כמה שיותר רחוק) יש תווך גדול, ואולי אפשר להציע פשרה, כמו, למשל, בקרבת מקום, אך לא ממש בגבולות החצר. כפי שהעניינים נראים כרגע, כשהכל עוד כל כך טרי וכאוב, התגובות שלה אינן חורגות מהמצופה, ולכן מוקדם לדאוג מהשלכות נפשיות יוצאות דופן. בברכה ליאת

06/01/2009 | 10:51 | מאת: נעם

תודה רבה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים