שאלה לגבי ילדה בת חמש

שלום רב, ביתי, בת חמש, ילדה רגישה מאוד ועדינה מאוד. שני דברים מדאיגים אותי: ראשית, בזמן האחרון מספרת לי שלעתים מרגישה דחף לנהוג באלימות, כלפיי וכלפי אביה וסבא וסבתא שלה. היא "התוודתה" על כך בבכי ומתוך מצוקה איומה, וסיפרה שמידי פעם, מרגישה צורך להכות אותנו. (היא מעולם לא עשתה את זה,וציינה את זה ב"וידוי"- אמרה שמרגישה כך אך לא מממשת את זה. שאלתי אותה האם זה קורה כשאנחנו אוסרים עליה לעשות משהו, או בזמן שיש איזשהו חיכוך, אך אמרה שלאו דווקא. יש לציין שבמהלך החופש הגדול שהתה כמה ימים בקייטנה עם ילד אלים, שהפחיד אותה מאוד. שנית, היא מתארת חלומות בהם אנשים מתים בזמן האחרון. תיארה אפילו פעם סצנה של מוות המוני, מין מגיפה. רציתי לשאול האם תופעות כאלה נורמליות לגילה, או שיש פה משהו מעורר דאגה? תודה

שלום ירדן ותודה על התשובה, אני כותבת אליך שוב מכיוון שבינתיים יש התפתחויות חדשות בהתנהגות ביתי שמדאיגות אותי. בשבועות האחרונים היא מרבה לשאול אותי ואת בעלי שאלות, שנדמה שמה שעומד מהן הוא חרדה. השאלות פעמים רבות לא רציונליות והיא חוזרת עליהן פעמים רבות, כאילו תשובתנו לא מספקת אותה והיא רוצה לשמוע שוב ושוב את התשובה (למשל: "נגעתי בלכלוך על הרצפה ואחר כך הכנסתי את היד לעין. זה בסדר?" או: "אני מפחדת שנדבקו לי המספרים למכנסיים כשישבתי על הרצפה" - למרות שאנחנו מראים לה שאין לה כלום על המכנסים. שואלת שוב ושוב.) לעתים דבר זה גורר התקף היסטרי ממש, בו משך דקות ארוכות היא בוכה בחוסר שליטה. מדובר באיבוד שליטה שמעולם לא ראיתי אצלה כמותו, והוא יכול להמשך זמן רב. ברקע, בזמן האחרון, כמה התפתחויות - אני ובעלי נסענו, כל אחד בנפרד, לכנס בחו"ל והיא נשארה עם אחד מאתנו למשך כמה זמן. (הפרידה ממני הייתה מאוד יוצאת דופן - זה לא קורה כמעט בכלל). שנית, עברה לגן חובה עם ילד אלים, שהיה איתה כמה ימים בקייטנה בחופש הגדול, ממנו פחדה מאוד. שלישית, אנחנו מנסים לגמול אותה משימוש במוצץ משך היום - וזה גורם למתח רב אצלה - רגילה הייתה "להירגע" עם המוצץ. כבר הבנתי שאינך אוהבת לענות בתשובות של "תקין" או "תואם גיל", אבל אני מודאגת מאוד, ומצד שני לא רוצה, אם אין באמת צורך, להתחיל בטיפול. האם הסיפור הזה דורש פנייה לעזרה מקצועית באופן מיידי, או שאפשר לחכות עוד כמה שבועות כדי לראות לאן נושבת הרוח? תודה