מעבר מבית ספר יסודי לחטיבה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/10/2017 | 18:35 | מאת: גלי

שלום רב, בתי בת 12 וחצי עלתה השנה לכיתה ז' בחטה"ב. בתקופת החגים שהינו כמה שבועות בחול ומאז שחזרנו לפני כשבוע והגעתה לבית הספר החדש, אני לא מכירה את הילדה שלי. מילדה מלאה בבטחון עצמי ומנהיגה חברתית היא הפכה לילדה עצובה שלא מפסיקה לבכות. כל ויכוח קטן עם חברה מוריד אותה וגורם לה לדכאון, היא לא זזה ממני וכל הזמן מחפשת את קרבתי וקרבתו של בעלי ומנסה לרצות אותנו, היא לא מפסיקה לדבר ומתהלכת בבית בחוסר מנוחה ובעיקר לא מפסיקה לדבר על העניינים החברתיים שכה מטרידים אותה וזאת למרות שיש לה קשרים חברתיים רבים הן בביה"ס והן מחוצה לו. האם לייחס זאת למעבר? האם אלה תגובות נורמאליות לשינוי? האם להמתין ולתת לזה סיכוי לעבור מעצמו או לגשת לטיפול? אני רק רוצה לציין שגם המעבר מהגן לכיתה א' היה מאוד מאוד קשה. אודה מאוד לתשובות. בברכה, גלי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גלי, בני נוער רבים חווים קשיי הסתגלות במעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים/תיכון. זה נשמע לי שביתך חווה בדיוק כאלה מין קשיים, ואף נשמע שהיא מנסה לעשות כל שבכוחה כדי להבין ולפתור את הקשיים עימם היא מתמודדת. כמו כן, אם הגעת עד אלי אז אני מניחה שהמצוקה בולטת. באופן אישי, אני לא רואה מניעה מלהציע לה לגשת לשיחות עם פסיכולוג/ית קליני או מטפל רגשי המתמחה בטיפול במתבגרים אם היא מעונינת בכך. בשיחות כאלה היא תוכל לבטא את כל מה שמטריד אותה, מקשה עליה, מבלבל אותה, אבל מבלי להיכנס לסחרורים בלתי נגמרים שיכולים להתקיים בראשה כאשר היא חושבת על כל מה שקורה לה לבד. היא תוכל לקבל פרופורציות נכונות למה שקורה, למצוא דרכי התמודדות חדשים ואולי אדפטיביים יותר לקשייה ובאופן כללי להרגיש שהיא מובנת על ידי מישהו בשלב הזה בחייה שבהחלט עלול להיות מאוד מאתגר עבור מתבגרים רבים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים