שאלה דחופה!!!!

שלום ד"ר ליאת בני הפעוט בן שנה ו5 עוד מעט לפני כחודשיים נכנס לפעוטון ומאז כל דבר שנלקח ו/או שנעשה נגד רצונו הוא צועד "דייי" בכעס ובצעקות כאילו מישהו הכה אותו או עשה לא משהו איום ונורא. ואם מרימים אותו ורוצים ללכת והוא מאוד מבין אז הוא בוכה מתחיל להרביץ למשוך בשערות של אישתי ולהתפרע וגם הוא שורט.. אני ממש אבל ממש מאוד מודאג מהמצב של הילד הוא תמיד כועס ותמיד עצבני וגם שמנסים להשחק איתו הוא עצבני במצבים מסיומים לא כל הזמן. אודה לך מאוד אם תעזרי לי במצב ותסבירי לי איך לטפל ולעזור לילד תודה ובכבוד רב

שלום רב, הכניסה לפעוטון מציבה בפני הפעוט משימה התפתחותית לא קלה בכלל. עליו להיפרד מאמא, ללמוד לבטוח בדמויות חדשות ולא מוכרות, להתרגל לסדר יום חדש וללוח זמנים שלא תמיד מותאם באופן מלא לצרכיו, ולעובדה המצערת שמעתה הוא כבר לא מטופל 'סולו'. מעבר לכל זה, עליו להתמודד עם גילויים של תוקפנות מצד ילדים אחרים, שבגיל כה צעיר עדיין אינם יודעים להתנהג בצורה מווסתת. בגיל כזה אין עדיין יכולת להתאפק, לוותר או להמתין בסבלנות לפי התור. לכן, אם לוקחים לילד כזה צעצוע, הוא יגיב באגרסיביות, ידחוף, יכה, יצרח, ימשוך בשערות או ינשוך. כאשר הילד שלך מגיב באופן הזה למצבי תסכול, הרי זה בגלל שהוא נחשף לאחרונה להוויה הזו, ככל הנראה פעם כתוקף ופעם כמותקף. זהו שלב התפתחותי טבעי (לפחות אצל ילדי הפעוטונים), ולכן חשוב מאד לוודא שהוא נמצא במסגרת טובה, עם צוות גדול דיו, ועם מרחב סביר שמאפשר 'אוויר' לכל ילד. אגב, כדי להיות הגונים, חשוב לציין שגם ילדים הגדלים 'סולו' בבית, יכולים להפגין בגיל הזה התנהגויות דומות, פשוט כי הם עדיין חסרים את היכולת לשלוט בביטויים הרגשיים שלהם. וכאן נכנס תפקידנו כהורים, לסייע להם להרגע, למתן את הביטויים התוקפניים, ולספק ערוצי ביטוי אחרים, פחות הרסניים. אין להרשות לילד להכות את הוריו, לנשוך, למשוך בשיער, וכד'. יש לעצור אותו פיזית, לחבק חזק, לומר מילים מרגיעות, ולנסות להסיח את הדעת. בגיל מבוגר יותר, אפשר ללוות זאת בהסבר מילולי, אבל לא כרגע. בנוסף, אין לאפשר לו להשיג את מה שהוא רוצה באמצעות התקף זעם. כשהוא בוכה או משתולל, עשו הכל כדי להרגיעו ולמנוע ממנו התנהגות אלימה, אך אל תנסו לפצות אותו בפרסים או תגמולים כלשהם מלבד המגע המרסן (חיבוק חזק ומרגיע) והמילים הרגועות. אשמח לשמוע אם זה עובד. בהצלחה ליאת (שעדיין לא ד"ר, למרבה הצער...)