ילד בן שלוש ותשע

בני בן השלוש ותשע לאחרונה לא מוכן להישאר לבד בחדר לשחק או לראות טלויזיב ואף אומר שהןא לא מוכן להחשאר לבד אז כאשר אני עסוקה בדבריי הוא כל הזמן לידי ושנמאס לו הוא לא מפסיק להציק שאני אשב לידו מה ניתן לעשות בנדון?

שלום אתי, לא ציינת מה הסיבה לכך שבנך לא מוכן להישאר לבד. האם זה קורה רק לאחרונה, אולי בתגובה לפחד כלשהו? האם מדובר בתגובה אפשרית לקשיי הסתגלות למסגרת חדשה? האם ההיצמדות אלייך אופיינית לשעות אחה"צ, לאחר שעות רבות שלא הייתם יחד? האם את עובדת שעות רבות מחוץ לבית? האם נולד אח לאחרונה? האם באופן כללי מדובר בילד קצת מפונק, הגדל באווירה בה הגבולות אינם בהירים מספיק? כמו שאת ודאי מבינה מן השאלות הנ"ל, יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות להתנהגות הזו, וחשוב לנסות ולאתר אותן. הבנה טובה יותר של הסיבות יכולה לעזור לך לפעול בצורה יותר מדייקת. בכל מקרה, אם את מתרשמת שמדובר בסוג של מצוקה (פחד, קשיי הסתגלות, וכד'), אפשר לגלות נדיבות וסלחנות, ולהיענות לצורך שלו לשאוב ביטחון מקרבתך. במקרה כזה, נסי להישאר קרובה אליו, אך מבלי לוותר על פעילויותייך. הסבירי לו שיוכל לשהות בקרבתך כמה שירצה, אך זאת מבלי להפריע יותר מדי להתנהלות שלך. אם, לעומת זאת, את מרגישה שמדובר בפינוק, שיעמום, או קושי לשאת תסכול, אפשר לנסות להיות מעט יותר אסרטיביים, ולמצוא עבורו פתרונות חלופיים - להזמין חבר מהגן וללמדו להסתדר עם בני גילו, "להיעלם" לזמן מה בדרך טבעית ולזמנים מדודים (מקלחת, שנת צהריים, קפה אצל השכנה כאשר הוא עם אבא, למשל), כך שייאלץ להתמודד עם ההיעדרות שלך ולהסתמך על עצמו מעט יותר. ולפעמים, הדברים פשוט חולפים מאליהם, אם לא עושים מהם עניין גדול :-) בברכה ליאת