התנהגות ילדה בת 8
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בתי בת 8, בכורה מבין 3 בנות (הבינונית בת 5.5 והקטנה 8 חודשים) מתנהגת בצורה שאינה מתאימה לגילה. מתבכיינת הרבה בלי ועם סיבה מכל נושא פעוט, מנסה לנהל את כל הבית לפי רצונותיה וכשלא מצליח שוב מגיבה בהתפרצות וביללות, מציקה לא מעט לאחותה הבינונית ושוב מנסה שכל פעילות תהיה בדיוק בדרכה שלה. המענה שלנו הינו לרב ניסיון להרעה בדיבור רגוע מס' פעמים ולבסוף מבקשים שתעלה לחדרה עד שתרגע עצמאית. בנוסף היא מדברת בקול רם מאוד שנשמע כמו צעקות, בדקנו את נושא השמיעה שלה אך נמצא תקין, לכן יש כל הזמן צורך לבקש ממנה לדבר יותר בשקט וברגיעה. הילדה מאוד רגישה באופיה אך עדיין תגובותיה אינן פרופורציונאליות. האם יש צורך להיפגש לעזרה עם פסיכולוג ילדים? אודה לתשובתכן
שלום אורית, אתחיל מהסוף. אני בהחלט חושבת שתמיד אפשר ונכון להיעזר בהדרכת הורים קצרה, כאשר מערכת היחסים בבית "חורקת". גם פגישה אחת או שתיים יכולות לחולל שינוי דרמטי. אז כן. זה לא יזיק. ולעצם העניין. הילדה שלכם, למרות היותה "גדולה" בת שמונה, עדיין זקוקה להרבה תשומת לב, וכמו הרבה ילדים בכורים, למדה שהתנהגויות רגרסיביות (התנהגויות שיש בהן נסיגה לדפוסים ילדיים/תינוקיים) מביאות - מבחינתה - לתוצאה המקווה. בנוסף, נראה שקיים קושי להתמודד עם תסכולים, ובדר"כ קושי כזה נוצר באטמוספירה שאין בה בהירות ועקביות בכללים ובגבולות. ובמילים פשוטות, ילדה שהתרגלה כי הדברים נעשים עפ"י רצונה (או אי רצונה), מתקשה להתמודד במצבים שאינם כאלה. היא בוכה, מייללת או צורחת, ואז יש סיכוי טוב שההורים ייכנעו - מה שממשיך להזין את המעגל הבעייתי. עמדה עקבית ומכבדת, יחד עם הרבה מאד תשומת לב וחום, יכולה לשפר משמעותית את האווירה בבית, במיוחד בתקשורת עם הבת הגדולה. כאמור, הדרכת הורים קצרה יכולה לתת כלים יעילים להתמודדות במצבים המועדים להתפרצות. בהצלחה ליאת