פתיחות אצל ילדה

שלום, אני אמא ל-2 . כאשר הגדולה היא בת 4.5 והקטן בן 3 לגבי הבכורה: מדובר בילדה חכמה, אך ביישנית, מופנת ומאוד רגישה. היא נוטה להיעלב בקלות ודורשת הרבה תשומת לב מאיתנו. לעיתים זה אף מעיק עליי מאוד. בשיחה עם הגננת שלה, היא המליצה שכדאי שנרבה לשוחח איתה על רגשות, ונקריא לה ספרים שיש בהם לגיטימציה לרגשות.בנוסף , הגננת שאלה אותי מספר פעמים האם הילדה הולכת לחברות אחר הצהרים...אני מתביישת קצת לומר, אך איני אדם חברותי ואני לא בקשר עם אימהות מהגן או מהשכונה שהבת שלי תוכל לשחק עם הילדה שלהם. ואני מרגישה סוג של "אשמה" על כך שהבת שלי סגורה ומופנמת כיוון שאני מעכבת אותה ומונעת זאת ממנה בגלל "בעיות" שלי. האם יש דרך אחרת שבה אוכל לסייע לבת שלי להיות אדם חברותי ופתוח יותר לסביבה? תודה ויום טוב

שלום שלומית, כישורים חברתיים נרכשים, בין היתר, גם בדרך של צפייה וחיקוי האינטראקציות בבית. להורים חברותיים יהיו בדר"כ ילדים חברותיים, ולהפך. עם זאת, בהחלט ייתכנו חיים חברתיים מהנים ומספקים גם לילדים להורים סגורים יותר ופחות חברותיים. אם את לא "משתגעת" על מפגשי אחה"צ בביתך, תוכלי לייצר עבור בתך הזדמנויות אחרות למגעים חברתיים, כמו חוגים או פעילויות אחרות מחוץ לבית. כרגע, בגיל כה צעיר, היא עדיין יכולה להסתפק במה שהמשפחה הגרעינית מספקת לה, אך עם הגיל, עולה חשיבותן של הפעילויות שמחוץ לבית. אולי הצורך לחשוף את ילדייך לפעילויות מגוונות, יסייע גם לך למצוא עניין והנאה ממפגשים חברתיים, ואז תרוויחו כולכם :-) במידה והקשיים הרגשיים של בתך ימשיכו, אני ממליצה על התייעצות עם פסיכולוג ילדים (שמתמחה גם בהנחיית הורים), ולוודא שהצרכים המגוונים שלה יקבלו מענה מספק. בהצלחה ליאת