תנאי פאראמדיקים- דעתכם בבקשה

שלום לכולם. שמי הוא רועי ואני מעוניין לשמוע את דעתכם. הנני פאראמדיק מזה כ- 8 שנים, לאחר שעברתי קורס במד"א. עבדתי במד"א כ-6 שנים שבמהלכם למדתי גם תואר ראשון ברפואת חירום. כיום אינני עובד במד"א אך ורק עקב השכר הנמוך. אני מאד מאד אוהב את עבודת הפאראמדיק. מאז שפרצה שביתת העוס"ים לא יוצאת לי מהראש המחשבה על שכר הפאראמדיקים והחובשים במד"א. עבודת עובדי מד"א הינה קשה, מתישה ותובענית הרבה יותר מעבודת העוס"ים. הסיכון שבו אנו עובדים גדול לאין שיעור. הרשו לי לספר לכל מי שאינו במערכת כי שכר הפאראמדיקים והחובשים הינו שכר מינימום, דהיינו 20.70 לשעה. שכר זה עולה במספר אגורות מדי שנה וכן השכר גדול יותר במשמרות ערב, לילה, סופ"ש וחגים. אך אם תסתכלו על תלוש שכר ממוצע של עובד מד"א, אתם תראו ש"שכר הבסיס" הינו כ- 4000 ש"ח. שכר הנטו נע בין 5000 ל- 7000 ש"ח בממוצע. וזאת לאחר חודש עבודה של 200 שעות. עובדי מד"א עובדים 6 ימים בשבוע, בכל השנה ללא יוצא מן הכלל, כמתבקש ממהות השירות. לדוגמא אנוכי, לאחר כ-6 שנות עבודה במד"א, שכר השעה היה 22.07 ש"ח לשעה. ולעיקר: חישבו על זה, ידידי עובדי מד"א, העוס"ים יכולים לשבות גם חודשיים מבלי שייגרם נזק ממשי למטופליהם, אמנם איכות חיי הנזקקים תהיה ברצפה, וייתכן גם כי בעל ממורמר ירצח את אשתו אך בזה ייסתכם הזנק. מה ייקרה אם 1500 עובדי מד"א יישבתו, ולו ליומיים תמימים? כמה גופות ייערמו בבתים, במסדרונות קופות החולים ובכבישי הארץ?! כמה אנשים יאבדו את חייהם לשווא? עשרות רבות, רק ביומיים. חישבו על כמה המדינה תירעש, על החדשות, על העיתונים, תכניות האקטואליה ברדיו. כמה כח יש לנו! דרישות עובדי מד"א צריכות להיות פשוטו ביותר: 1. עלייה דרמטית בשכר, על מנת שעובד העובד 200 שעות בחודש תוך סיכון עצמי ותוך הקרבה של חייו הפרטיים, יוכל לפרנס את משפחתו כראוי ובכבוד רב. שעובד מד"א בעל וותק של 10 שנים יוכל לקנות בית מקבלן ולנהוג ברכב חדש. לא יותר. 2. חקיקה של חוק הפאראמדיק. אשמח לתגובות.

שלום רועי, לצערכם (ולשמחת יתר האוכלוסיה) אתם לא יכולים לשבות, ומקסימום תוכלו להכריז על סכסוך עבודה; כאילו שזה משפיע על מישהו. לטעמי מדובר באחד התפקידים הפחות מוערכים במשק והפחות מתוגמלים ביחס לנתינה ולחשיבות. מד"א במאבקים תמידיים להשגת תקציבים ותמיכה, ונאלץ לחפש ישועה בתרומות רבות. כמעט כל מי שעוסק במקצוע (ואולי בתחום הרפואה בכלל) רואה בעבודה זו משהו מעבר למקור פרנסה. אולי זה נשמע כמו קלישאה, אבל מרגישים זכות באפשרות להציל חיים ולהקל על הסובלים, ומבצעים עבודה שאנשים רבים לא היו מסוגלים אפילו להסתכל עליה (ממש באופן מילולי). חבל שהשכר, ולא פעם גם היחס, אינו הולם את העשייה. אולי יבוא יום ויהיה ועד עובדים חזק מספיק כדי להילחם על מה שמגיע לעובדים. ליבי אליכם, עודד חובש בכיר ונהג אמבולנס לשעבר במד"א. *הדברים הנ"ל הם דעתי והתרשמותי האישית בלבד.