חרדות

שלום אני בן 46 סובל מהתקפי פאניקה(אגורופוביה)לא יוצא מהסביבה שלי כמה שנים. אני סוחב דלקת בבלוטת הרוק כבר שלושה שבועות עם אנטיביוטיקה לסרוגין ויש שיפור משמעותי כשאבן אכן נפלטה. בתקופה שסבלתי בבית התייעצתי ונאמר לי שאני צריך להגיע למיון .(אני מטופל בבית ע"י רופאת קופ"ח טיפול home care ). יש לי את הפחדים של כל אחד אני חושב בנושא ניתוח או בית חולים בכלל. אבל הבעיה אצלי גדולה פי כמה ,זה מתחיל מליווי צמוד שאני זקוק אני לא יכול להיות לבד ,אני צריך שאשתי או קרוב אחר יחכה לי בהתאוששות,זו לוגיסטיקה שלמה שעברתי לפני 10 שנים בריסוקי אבני כליה ורק ע"י קשרים נתנו לאשתי ללוות אותי עד הריסוק ובהתאוששות. אני לא יודע למה אני כותב אליך אולי תוכל להעיר את עיני......... כשאמר לי מומחה פה ולסת שאפשר להגיע גם עד לחנק כי הלשון התרוממה מעט, הכנתי את התיק והרגשתי שאני הולך למעצר, למקום עם עוד חולים למקום שיקחו ממני את עצמאותי, אני לא חולה רגיל אני צריך עוד משהו שאולי בית החולים לא מקיר. למה בלידה מותר לבעל להיות מלווה צמוד? חשבתי שלי כדאי בית חולים שניידר כי יש לי כך נראה לי צרכים דומים. תודה שקראת תן לי כמה טיפים להרגשת האיום מהמיון . יום טוב

תוספת קודם כל "מכיר" ולא........ יש לי קצבת נכות מלאה מביטוח לאומי עקב בעיה זו, האם זה יכול לתת לי "הנחה" באשפוז? שוב תודה