אי גילוי מום מולד במהלך סקירת מערכות

שלום רב, לפני 4 שנים במהלך הריונה של אשתי, בחרנו לערוך את סקירת המערכות לעובר אצל רופא פרטי (מה"שמות" המובילים בתחום) מתוך הנחה כי, למען השקט הנפשי, אנו לא מתפשרים. בני היקר נולד בשעה טובה. במחלקת יולדות גילו כי בני סובל מתסמונת נדירה, הכוללת מס' מומים: איחוי חוליות בעמוד השדרה הצווארי, עמדה גבוהה של כתף ימין (המשמעות היא אי סימטריה הנראית לעין), חוסר של 12 צלעות מימין וכליה בודדת. יש לציין, כי הרופא איתר את החוסר בכליה, אך לא אף מום נוסף. השאלות שלי: האם קיימת עילת תביעה? האם ניתן לתבוע שלא בעילת "הולדה בעוולה" (קשה מאוד מוסרית) אלא בעילת "חיים בעוולה"?? האם יש התיישנות לסוג זה של תביעה? תודה רבה מראש

שלום רב, לכל עילת תביעה יש מועד התיישנות, שכן אחרת לא הייתה נוצרת ודאות משפטית. תקופת ההתיישנות בתביעת נזיקין הינה 7 שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה. קטין רשאי להגיש את התביעה בגינו עד הגיעו לגיל 25 שכן מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו מלאו לתובע 18 שנים. לעניין עילות התביעה שציינת אציין כי מאחר ומדובר באותה מסכת של עובדות יש טעם והגיון לתבוע בגין עילת "הולדה בעוולה" ועילת "חיים בעוולה". העילה הראשונה הינה ע"י ההורים התובעים בשמם בדבר הנזק שנגרם להם בגין גידול ילד עם מומים על כל המשתמע מכך, העילה השנייה של "חיים בעוולה" נעשית כביכול ע"י הקטין עצמו התובע על הנזק שנגרם לו עוד בהיותו עובר בגין חיים עם מומים(על אף ולמרות העובדה כי עובר הינו נטול כשירות משפטית). אציין כי על אף שבד"כ תובעים בגין שתי העילות, אין הדבר מלמד כי בימ"ש יקבל את שתי העילות וייתכן מצב בו תתקבל עילה של הולדה בעוולה בלבד (למשל במצב בו המומים של הקטין קלים ביותר וכאשר אלו פני הדברים הרי שלא ניתן לומר כי היה עדיף מותו של הקטין על פני חיים עם מומים קלים -סוגיה זו של חיים בעוולה נמצאת בימים אלו על שולחנו של בית המשפט העליון) ובאשר לעובדות אותן ציינת הרי שיש מקום לבדוק לעומקה את שאלת ההתרשלות במקרה שלכם. בברכה, עו"ד בועז סילס