האם סקס גרוע זאת סיבה להיפרד??

אני נשואה +2 כחמש שנים.בת 36,וממש מרגישה שלשכב עם בעלי זה חובה או אילוץ.הוא מצידו, גם מרגיש שקשה לו איתי במיטה,ומלא פעמים,מעדיף לוותר על סקס(וכנראה מאונן בלעדי בסתר.) אני מרגישה תיסכול רב, ובעלי אומר שזה מה שיש,וכמה שניסיתי להסביר לו מה אני אוהבת, ואיך-זה פשוט לא זה. אני מרגישה כאילו אנחנו כמו 2 שותפים לדירה שמגדלים ילדים. מסתדרים מצויין בחיי היומיום,רק שכמעט ואין בינינו סקס(שלא לדבר על אהבה, משיכה או תשוקה מינית..שלא היתה מעולם..) אני מרגישה שלאורך זמן,אני לא אוכל להחזיק מעמד..כי מטבעי אני אדם מאוד מיני,ןים ואוהב,ולצערי,בחרתי לי בעל..לא כ"כ תואם אלי בקטע הזה.ממש אפילו שונה.האם זאת סיבה לפרידה? התחלנו לדבר על זה, אבל לשנינו אין אומץ, בגלל הנסיבות,והוא אפילו הציע לי לקחת לי מאהב,שיספק אותי ללא ידיעתו מתי, ואיך..זה יקרה, אבל לי זה לא מתאים לנהל חיים כפולים. מה לעשות? אגב,לפני החתונה הייתי מאוד פעילה מינית, ממש חיית טרף,ועכשיו-אני ממש מתה ונבולה בגלל בעלי הקר והמנוכר.. שכל לילה מסובב לי את הגב לצד השני, ואני כבר מיואשת מכך. אשמח לתגובה..לפני שנקבל החלטה..ואגב היינו ביעוץ וטיפול מיני בעבר יותר משנה,והמליצו לנו להיפרד...ובכל זאת נשארנו עד היום...

ורד היקרה לדברייך היית בעברך אישה מאד מינית ומסיבות שאינן ברורות בחרת להנשא לגבר שלדברייך לא היתה ביניכם מעולם לא אהבה ולא תשוקה מינית. כלומר - הבחירה בבעל נעשתה מתוך שיקולים אחרים, אולי של נוחות, ביטחון, יציבות, התנהלות נוחה ונעימה ביניכם וכד'. כלומר בעצם המצב הנוכחי אינו מהווה שינוי דרמטי לעומת מצב היחסים טרום הנישואין אלא הוא המשך של אותה איכות קשר כפי שהיתה מלכתחילה. יוצא אפוא שעלייך לבדוק היום את מניעי הבחירה שלך ומדוע ויתרת מלכתחילה על אהבה ותשוקה למען חיי נישואין. אין זה אומר בהכרח שחיי הנישואין הם גרועים או שצריך לפרקם. יש חיי נישואין המתקיימים במצב של מיניות נמוכה או בהעדר מיניות. זו שאלה של בחירה והעדפה אישית. האם בעלך היה רוצה לשנות את אופי מיניותו. אם כן, יש מקום שיפנה לטיפול פסיכוסקסולוגי. האם שניכם ניסיתם מספיק לשנות את אופי ההתנהגות המינית ההדדית? נכון הוא שהייתם בטיפול מיני אך המושג טיפול מיני הוא מאד רחב ולא ברור בדיוק מה כן ומה לא היה כלול בו. מכל מקום, השאלה האם עלייך לנסות ולהשקיע מאמצים בשיפור המצב הקיים ביניכם או להחליט על פרידה חייבת להבחן בזהירות ולעומק מאחר ויש לכם ילדים משותפים ואתם מתנהלים בנעימות ביניכם. לאור השאלות והתמיהות שהעלתי אודות בחירתך הראשונית בבעלך הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול אישי כדי להבהיר לעצמך מה בדיוק מתאים לך. כל טוב ובהצלחה אילנה