קנאה בזוגיות

שלום, אני ובן זוגי יחד כבר 3 שנים, אני בת 24 והוא בן 31. הכרנו במקום עבודה בו עבדנו יחד פעם, מאז כבר שנינו התפטרנו. אולם זכור לי היטב עוד מלפני שהתחלנו לצאת כיצד פילרטט עם הבנות בעבודה. הוא כזה, שנון, פלרטטן, אוהב להצחיק - בעיקר בנות. אני כרגע סטודנטית, ולא מקיימת שום קשר עם בחורים, לא ידידים ולא חברים לכיתה, יש לי רק חברות. הוא גם לא מקיים קשרים עם ידידות, אולם הוא עובד ובמקום עבודתו יצר קשרים חברתיים עם בנות מן הסתם. בנוסף הוא וכמה חברים החלו בפרויקט משותף לפני מספר חודשים, לא מזמן הם צירפו בחורה לפרויקט ומידי חודש הם נפגשים (עם הבחורה) לפגישת עבודה שמתארכת עד לאמצע הלילה (2:00). זה מפריע לי, אני מקנאה לו והוא מרגיש בזה. לפני כמה ימים ב-23:00 הוא התכתב עם הבחורה מהפרויקט במייל ופתאום צחק, וכששאלתי אותו מה מצחיק הוא אמר שהיא מצחיקה אותו ואני שאלתי מה היא כתבה. היא כתבה לו (בתגובה למה שכתב לה קודם) "אם רק היית יודע... איך אני צוחקת עכשיו!!!". הרגשתי דקירה בלב וקנאה גדולה והוא כמובן התעצבן מזה וזה הפך לריב רציני. לי זה נראה נורא טבעי שאקנא על כך שהם מצחיקים אחד את השני במייל בלילה. במיוחד אחרי שהוא סיפר לי שהיא בכלל במסיבה. למה היא עונה לו למייל "עבודה" אם היא באמצע מסיבה? לו הקנאה נראית מאוד מוזר. לדעתי הוא היה מרגיש את אותו הדבר במקומי, רק שאני לא נותנת לו את האפשרות להרגיש כך כי אני לא מקיימת שום קשר עם ידידים או קולגות וכדומה. קראתי על הנושא הזה רבות באינטרנט, ובכל הכתבות היה כתוב שקנאה נובעת מחוסר ביטחון. ואני חושבת שבמקרה שלי זה לא חוסר ביטחון, אלא הוא נותן לי הסיבות לקנא. אולם כיצד ניתן לדעת? מספר פעמים דיברנו על זה, ואמרתי לו בכנות שאני חושבת שהוא פלרטטן ובגלל זה איני רגועה לגביו. הוא בטוח שהוא לא פלרטטן. התחלנו להתווכח על מה נחשב פלירטוט ומה לא וזה הפך להיות ויכוח בלתי נסבל שלא יצא ממנו כלום. אני סומכת עליו לגמרי שלא יבגוד, זה לא פחד מבגידה. אך מפריעה לי העובדה שהוא בכלל יוצר אינטרקציה בעלת אופי פלרטטני עם בנות. עובדה זו כשלעצמה גורמת לי לתחושה כל כך רעה ולכאבי לב. אני מרגישה שאנו נמצאים כרגע על הגבול בין מערכת יחסים שביטויי הקנאה בא הם נורמלים, לבין מערכת יחסים שעלולה להיהרס מזה בקרוב. ברור לי שזה מסוג הדברים שכדאי לטפל בהם בהקדם, אחרת זה מחמיר. שאלתי היא איך אני יכולה להגיע איתו להבנה בנושא כשהוא בכלל לא מסכים איתי על כך שהוא די פלרטטן. בנוסף, האם רגשותיי מוצדקים? למשל האם זה היה טבעי לקנא מההתכתבות ההיא במייל? תודה

ורד היקרה בן זוגך נתפס בעינייך כפלרטטן, כלומר - אוהב ליצור קשר של קלילות, הומור, ואולי תבלין קל של מיניות במפגשיו עם נשים. אגב, זוהי בדיוק הדרך בה הכרתם ונוצר קשר. האם לא נראה לך שאת חוששת שבאותה טכניקה בה נוצר קשר בינכם הוא יצור קשר משמעותי גם עם אישה אחרת? שאלת הפלירטוט היא למעשה לא שאלת הציחוקוקים עם נשים אחרות, או פיתוח ידידות איתן, אלא השאלה בה הקשר החברתי/ידידותי שיש בו רמזים של חיזור או מיניות יוליך למצבים מינים בפועל. הגבול בין פיתוח קשרי ידידות עם נשים ופיתוח קשרי פלירטוט הוא דק ותלוי מאד בעומק הכוונות המודעות והלא מודעות של העוסק בכך. מתוך התיאור שלך אודות צחוקים, וידידות קשה לקבוע האם יש כאן פלירטוט כן או לא. קנאה מצידך יש כמובן ובגדול האם מקור הקנאה לא מבוסס בעצם על האופן בו נוצר הקשר ביניכם? האם הקשר ביניכם לא נותן לך מספיק חיזוקים ליחס רגשי ומיני עמוק ומשמעותי? העולם מלא גברים ונשים וכמות הפיתויים בו היא בלתי מוגבלת. כל אדם נוהג בהתאם לאופיו ומידת כישוריו החברתיים ואין טעם ולא רצוי לחסום קשרים עם אנשים נוספים. בדקי לעומק את הסיבות לאי האמון שלך בבן זוגך. יתכן שאת צודקת שהוא מפזר "אבק של חיזור" בין שהוא מודע לכך ובין שלאו, ויתכן שאת מגזימה. מכל מקום, הקנאה כה עמוקה שהיא מעלה שאלות לגבי איכות הקשר, ביניכם והמידה בה הוא מהווה עבורך בסיס לאמון וביטחון. המצב הנוכחי מבחינתך הוא בלתי נסבל ועלייך לבדוק איפוא הן את עצמך והן את טיב היחסים עם בן זוגך. במידת הצורך יש מקום לפנות לטיפול זוגי. ריבים וסצנות בעניין זה לא רק שלא יועילו אלא שרק יגרמו להתרחקות רגשית ביניכם. מאד לא רצוי בזוגיות בריאה שאחד הצדדים יהיה "השומר" או "השוטר" ואילו השני בחזקת "נאשם" או "לא אמין". כל טוב ובהצלחה אילנה